יום ראשון, 11 באוגוסט 2019

סדר ויסע משם

בע"ה ביום שבת קודש 16/05/72 לתקומה, סדר הקריאה המומלץ בתורה לבני ארץ ישראל הינו סדר ויסע משם המלאכים מתוך ספר בראשית. הפרק המומלץ בנביא הינו ונודע בגוים הנביא ישעיה. סדר ופרק קצרים. צריך לחזור על פסוקים

סדר ויסע משם מתוך ספר בראשית

פרק כ'

(א) וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גׇר בִּגְרָֽר׃(ב) וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖חאֶת־שָׂרָֽה׃(ג) וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָאִשָּׁ֣האֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל׃(ד) וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג׃(ה) הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא אָֽמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתׇם־לְבָבִ֛יוּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖י עָשִׂ֥יתִי זֹֽאת׃(ו) וַיֹּ֩אמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ כִּ֤י בְתׇם־לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְגַּם־אָנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖ מֵחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃(ז) וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚עכִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃(ח) וַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכׇל־עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּהבְּאׇזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד׃(ט) וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָעָלַ֛י וְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי׃(י) וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה רָאִ֔יתָ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃(יא) וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵין־יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וַהֲרָג֖וּנִי עַל־דְּבַ֥ראִשְׁתִּֽי׃(יב) וְגַם־אׇמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה׃(יג) וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֮ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖יעִמָּדִ֑י אֶ֤ל כׇּל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא׃(יד) וַיִּקַּ֨ח אֲבִימֶ֜לֶךְ צֹ֣אן וּבָקָ֗ר וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַיִּתֵּ֖ן לְאַבְרָהָ֑ם וַיָּ֣שֶׁב ל֔וֹ אֵ֖ת שָׂרָ֥האִשְׁתּֽוֹ׃(טו) וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה אַרְצִ֖י לְפָנֶ֑יךָ בַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ שֵֽׁב׃(טז) וּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֙סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא־לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖לאֲשֶׁ֣ר אִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת׃(יז) וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יווַיֵּלֵֽדוּ׃(יח) כִּֽי־עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְהֹוָ֔ה בְּעַ֥ד כׇּל־רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם׃

תרגום ניופיטי

(א) ונטל מן תמן אברהם לארעאא דרומא ושרא בין רקם ובין חלוצה ואתותב בגרר.(ב) ואמר אברהם על עסק שרה אתתיה אחתי((ה))ב היא ושלח אבימלך מלכא דגרר ודבר יתג שרה.(ג) ואיתגליה מימריה דייי על אבימלך בחלמא בליליא ואמר ליה הא את מאית על אתתה דנסבת דהיא נסיבת גברד.(ד) ואבימלך לא קרבה לוותה ואמר בבעו ברחמין מן קדמך ייי לחוד עמם זכיי בדינא אתקטלו.(ה) הלא הוא אמר לי אחתי היא והיאז אמרת אחי הוא בתמימות לבי ובקשיטות כפיח ידי עבדת דאט.(ו) ואמר לה ממריה דייי בחלמא אףי אנא גלי קדמיייא ארום בתמימות לבך עבדת דא ואתחס(ב){כ}ת אף אנאיב יתך יגמלמחטי קדמי בגין כדון לא יהבית לך רשו למקרביד לוותה.(ז) וכדון חזורטו אתתיה דגברא ארום נביאטז הוא ויצלי עליך ותחי ואין לית את מחזי[ר] יתה דע ארום ממתיז תמות אבימלך וכל מה דיליהיח.(ח) ואקדם אבימלך בצפרא וקרא לכל שלטוייט ומלל ית [כל] פתגמי[א] האליןכ במשמעהון ודחילו גבריאכא לחודא.(ט) וקרא אבימלך לאברהם ואמ׳ ליה מה עבדת לנא ומה חטאנאכב לך ארום אייתת עלי ועל מלכותי חובין רברביןכג עבדיןכד דלא כשרין למתעבדא עבדת עמי.(י) ואמר אבימלך לאברהם מה חמית ארום עבדת ית פתגמא הדין.(יא) ואמר אברהם ארום אמרית לחוד לית דחלתה דייי יהיבה באתרא הדין וקטליןכה יתי על עסק שרה אתתי.(יב) ולחוד מן קושטא אחתי ברתהכו דאבה היא לחוד לא ברתה דאמהכז והוות לי לאיתה.(יג) והוה כחכד בעיןכט עממיא לאטעאהל יתי בתר טעוותהון וממרה דייי דבר יתיה מן ביתה דאבה ואמרית לה דן חסדיך די תעבדוןלא עמי לכל אתר די נעול לתמן אמרי כען עלי אחילב הוא.(יד) ונסב אבימלך ען ותורין ועבדין ואמהן ויהב לאברהם וחוי להלג ית שרה אתתיה.(טו) ואמר אבימלך הא ארעי קדמיך מה דשפר באפך שרי.(טז) ולשרה אמר הא יהבית אלףלד דסלעיןtn>בכ״י ניאופיטי 1 מובא בין השיטין (במקום ״דסלעין״) גם נוסח חילופי: ״סל׳⁠ ⁠״. דכסף לאחוך הא כספ[ה] ההוא יהיב ליך מתנה על די אתכסית ברם מן עיינוי דצדיקא ליליא חד ולכל מאן דהוה עמיךלה ועל כולא אתווכחתלו ברם אילו יהבת כל מה דילילז לא הוינה כמסת דידע אברהם צדיקה דלא חכמתלח יתךלט.(יז) וצלי אברהם קדם ייי ואסי ייי ית אבימלך וית אתתי[ה] ואמהתא וילדומ.(יח) ארום מטרוד טרד ייי בעד כל פתחי ילדהמא לביתה דאבימלך על עסק שרה אתתה דאברהם.

הפרק בנביא

ישעיה סאט וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים כָּל-רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהוָה.  

י שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהוָה תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי-יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי  כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ.  יא כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ כֵּן אֲדֹנָי יְהוִה יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל-הַגּוֹיִם.

יום ראשון, 4 באוגוסט 2019

סדר ויבאו שני המלאכים

בע"ה ביום שבת קודש 09/05/72 לתקומה, סדר הקריאה המומלץ בתורה לבני ארץ ישראל הינו סדר ויבאו שני המלאכים מתוך ספר בראשית. הפרק המומלץ בנביא הינו לעת ערב מתוך הנביא ישעיה. אין עדות לבני ארץ ישראל קוראים קריאות שונות ביום זה.
נאחל לכולם לראות בהשלמת הבית, ובבנייתו נתנחם.

סדר ויבאו שני המלאכים

בראשית יט

(א) וַ֠יָּבֹ֠אוּ שְׁנֵ֨י הַמַּלְאָכִ֤ים סְדֹ֙מָה֙ בָּעֶ֔רֶב וְל֖וֹט יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־סְדֹ֑ם וַיַּרְא־לוֹט֙ וַיָּ֣קׇם לִקְרָאתָ֔ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃
(ב) וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣ה נָּא־אֲדֹנַ֗י ס֣וּרוּ נָ֠א אֶל־בֵּ֨ית עַבְדְּכֶ֤ם וְלִ֙ינוּ֙ וְרַחֲצ֣וּ רַגְלֵיכֶ֔ם וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖ם וַהֲלַכְתֶּ֣ם לְדַרְכְּכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י בָרְח֖וֹב נָלִֽין׃
(ג) וַיִּפְצַר־בָּ֣ם מְאֹ֔ד וַיָּסֻ֣רוּ אֵלָ֔יו וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וּמַצּ֥וֹת אָפָ֖ה וַיֹּאכֵֽלוּ׃
(ד) טֶ֘רֶם֮ יִשְׁכָּ֒בוּ֒ וְאַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ נָסַ֣בּוּ עַל־הַבַּ֔יִת מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן כׇּל־הָעָ֖ם מִקָּצֶֽה׃
(ה) וַיִּקְרְא֤וּ אֶל־לוֹט֙ וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ אַיֵּ֧ה הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ הַלָּ֑יְלָה הוֹצִיאֵ֣ם אֵלֵ֔ינוּ וְנֵדְעָ֖ה אֹתָֽם׃
(ו) וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם ל֖וֹט הַפֶּ֑תְחָה וְהַדֶּ֖לֶת סָגַ֥ר אַחֲרָֽיו׃
(ז) וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י תָּרֵֽעוּ׃
(ח) הִנֵּה־נָ֨א לִ֜י שְׁתֵּ֣י בָנ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ אִ֔ישׁ אוֹצִֽיאָה־נָּ֤א אֶתְהֶן֙ אֲלֵיכֶ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ן כַּטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶ֑ם רַ֠ק לָֽאֲנָשִׁ֤ים הָאֵל֙ אַל־תַּעֲשׂ֣וּ דָבָ֔ר כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן בָּ֖אוּ בְּצֵ֥ל קֹרָתִֽי׃
(ט) וַיֹּאמְר֣וּ׀ גֶּשׁ־הָ֗לְאָה וַיֹּֽאמְרוּ֙ הָאֶחָ֤ד בָּֽא־לָגוּר֙ וַיִּשְׁפֹּ֣ט שָׁפ֔וֹט עַתָּ֕ה נָרַ֥ע לְךָ֖ מֵהֶ֑ם וַיִּפְצְר֨וּ בָאִ֤ישׁ בְּלוֹט֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּגְּשׁ֖וּ לִשְׁבֹּ֥ר הַדָּֽלֶת׃
(י) וַיִּשְׁלְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־יָדָ֔ם וַיָּבִ֧יאוּ אֶת־ל֛וֹט אֲלֵיהֶ֖ם הַבָּ֑יְתָה וְאֶת־הַדֶּ֖לֶת סָגָֽרוּ׃
(יא) וְֽאֶת־הָאֲנָשִׁ֞ים אֲשֶׁר־פֶּ֣תַח הַבַּ֗יִת הִכּוּ֙ בַּסַּנְוֵרִ֔ים מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּד֑וֹל וַיִּלְא֖וּ לִמְצֹ֥א הַפָּֽתַח׃
(יב) וַיֹּאמְר֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים אֶל־ל֗וֹט עֹ֚ד מִֽי־לְךָ֣ פֹ֔ה חָתָן֙ וּבָנֶ֣יךָ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ בָּעִ֑יר הוֹצֵ֖א מִן־הַמָּקֽוֹם׃
(יג) כִּֽי־מַשְׁחִתִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת־הַמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה צַעֲקָתָם֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיְשַׁלְּחֵ֥נוּ יְהֹוָ֖ה לְשַׁחֲתָֽהּ׃
(יד) וַיֵּצֵ֨א ל֜וֹט וַיְדַבֵּ֣ר׀ אֶל־חֲתָנָ֣יו׀ לֹקְחֵ֣י בְנֹתָ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּֽי־מַשְׁחִ֥ית יְהֹוָ֖ה אֶת־הָעִ֑יר וַיְהִ֥י כִמְצַחֵ֖ק בְּעֵינֵ֥י חֲתָנָֽיו׃
(טו) וּכְמוֹ֙ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה וַיָּאִ֥יצוּ הַמַּלְאָכִ֖ים בְּל֣וֹט לֵאמֹ֑ר קוּם֩ קַ֨ח אֶֽת־אִשְׁתְּךָ֜ וְאֶת־שְׁתֵּ֤י בְנֹתֶ֙יךָ֙ הַנִּמְצָאֹ֔ת פֶּן־תִּסָּפֶ֖ה בַּעֲוֺ֥ן הָעִֽיר׃
(טז) וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀ וַיַּחֲזִ֨יקוּ הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָד֣וֹ וּבְיַד־אִשְׁתּ֗וֹ וּבְיַד֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו בְּחֶמְלַ֥ת יְהֹוָ֖ה עָלָ֑יו וַיֹּצִאֻ֥הוּ וַיַּנִּחֻ֖הוּ מִח֥וּץ לָעִֽיר׃
(יז) וַיְהִי֩ כְהוֹצִיאָ֨ם אֹתָ֜ם הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הִמָּלֵ֣ט עַל־נַפְשֶׁ֔ךָ אַל־תַּבִּ֣יט אַחֲרֶ֔יךָ וְאַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּכׇל־הַכִּכָּ֑ר הָהָ֥רָה הִמָּלֵ֖ט פֶּן־תִּסָּפֶֽה׃
(יח) וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹט אֲלֵהֶ֑ם אַל־נָ֖א אֲדֹנָֽי׃
(יט) הִנֵּה־נָ֠א מָצָ֨א עַבְדְּךָ֣ חֵן֮ בְּעֵינֶ֒יךָ֒ וַתַּגְדֵּ֣ל חַסְדְּךָ֗ אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ עִמָּדִ֔י לְהַחֲי֖וֹת אֶת־נַפְשִׁ֑י וְאָנֹכִ֗י לֹ֤א אוּכַל֙ לְהִמָּלֵ֣ט הָהָ֔רָה פֶּן־תִּדְבָּקַ֥נִי הָרָעָ֖ה וָמַֽתִּי׃
(כ) הִנֵּה־נָ֠א הָעִ֨יר הַזֹּ֧את קְרֹבָ֛ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וְהִ֣וא מִצְעָ֑ר אִמָּלְטָ֨ה נָּ֜א שָׁ֗מָּה הֲלֹ֥א מִצְעָ֛ר הִ֖וא וּתְחִ֥י נַפְשִֽׁי׃
(כא) וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ נָשָׂ֣אתִי פָנֶ֔יךָ גַּ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְבִלְתִּ֛י הׇפְכִּ֥י אֶת־הָעִ֖יר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
(כב) מַהֵר֙ הִמָּלֵ֣ט שָׁ֔מָּה כִּ֣י לֹ֤א אוּכַל֙ לַעֲשׂ֣וֹת דָּבָ֔ר עַד־בֹּאֲךָ֖ שָׁ֑מָּה עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הָעִ֖יר צֽוֹעַר׃
(כג) הַשֶּׁ֖מֶשׁ יָצָ֣א עַל־הָאָ֑רֶץ וְל֖וֹט בָּ֥א צֹֽעֲרָה׃
(כד) וַֽיהֹוָ֗ה הִמְטִ֧יר עַל־סְדֹ֛ם וְעַל־עֲמֹרָ֖ה גׇּפְרִ֣ית וָאֵ֑שׁ מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃
(כה) וַֽיַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔ל וְאֵ֖ת כׇּל־הַכִּכָּ֑ר וְאֵת֙ כׇּל־יֹשְׁבֵ֣י הֶעָרִ֔ים וְצֶ֖מַח הָאֲדָמָֽה׃
(כו) וַתַּבֵּ֥ט אִשְׁתּ֖וֹ מֵאַחֲרָ֑יו וַתְּהִ֖י נְצִ֥יב מֶֽלַח׃
(כז) וַיַּשְׁכֵּ֥ם אַבְרָהָ֖ם בַּבֹּ֑קֶר אֶ֨ל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־עָ֥מַד שָׁ֖ם אֶת־פְּנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
(כח) וַיַּשְׁקֵ֗ף עַל־פְּנֵ֤י סְדֹם֙ וַעֲמֹרָ֔ה וְעַֽל־כׇּל־פְּנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַכִּכָּ֑ר וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה עָלָה֙ קִיטֹ֣ר הָאָ֔רֶץ כְּקִיטֹ֖ר הַכִּבְשָֽׁן׃
(כט) וַיְהִ֗י בְּשַׁחֵ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־עָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיְשַׁלַּ֤ח אֶת־לוֹט֙ מִתּ֣וֹךְ הַהֲפֵכָ֔ה בַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁר־יָשַׁ֥ב בָּהֵ֖ן לֽוֹט׃
(ל) וַיַּ֩עַל֩ ל֨וֹט מִצּ֜וֹעַר וַיֵּ֣שֶׁב בָּהָ֗ר וּשְׁתֵּ֤י בְנֹתָיו֙ עִמּ֔וֹ כִּ֥י יָרֵ֖א לָשֶׁ֣בֶת בְּצ֑וֹעַר וַיֵּ֙שֶׁב֙ בַּמְּעָרָ֔ה ה֖וּא וּשְׁתֵּ֥י בְנֹתָֽיו׃
(לא) וַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֛ה אֶל־הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן וְאִ֨ישׁ אֵ֤ין בָּאָ֙רֶץ֙ לָב֣וֹא עָלֵ֔ינוּ כְּדֶ֖רֶךְ כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
(לב) לְכָ֨ה נַשְׁקֶ֧ה אֶת־אָבִ֛ינוּ יַ֖יִן וְנִשְׁכְּבָ֣ה עִמּ֑וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃
(לג) וַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת־אָבִ֔יהָ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקוּׄמָֽהּ׃
(לד) וַֽיְהִי֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַתֹּ֤אמֶר הַבְּכִירָה֙ אֶל־הַצְּעִירָ֔ה הֵן־שָׁכַ֥בְתִּי אֶ֖מֶשׁ אֶת־אָבִ֑י נַשְׁקֶ֨נּוּ יַ֜יִן גַּם־הַלַּ֗יְלָה וּבֹ֙אִי֙ שִׁכְבִ֣י עִמּ֔וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃
(לה) וַתַּשְׁקֶ֜יןָ גַּ֣ם בַּלַּ֧יְלָה הַה֛וּא אֶת־אֲבִיהֶ֖ן יָ֑יִן וַתָּ֤קׇם הַצְּעִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב עִמּ֔וֹ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקֻמָֽהּ׃
(לו) וַֽתַּהֲרֶ֛יןָ שְׁתֵּ֥י בְנֽוֹת־ל֖וֹט מֵאֲבִיהֶֽן׃
(לז) וַתֵּ֤לֶד הַבְּכִירָה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ מוֹאָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־מוֹאָ֖ב עַד־הַיּֽוֹם׃
(לח) וְהַצְּעִירָ֤ה גַם־הִוא֙ יָ֣לְדָה בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־עַמִּ֑י ה֛וּא אֲבִ֥י בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עַד־הַיּֽוֹם׃

תרגום ניאופיטי

(א) ועלוא תרין מלאכיה לסדם ברמשא ולוט הוה יתיב בתרעאב דסדם ו(ת){ח}מא יתהון לוט ורהט לקדמותהון ושאיל בשלמהון בנימוס ארעא.
(ב) ואמר בבעו מנכון רבוניי מטון כען לביתיה דעבדכון ואביתון ואסחוןג רגליכון ותקדמון ותזלוןד לארחכון ואמרין ליה לא ארום ברחובא דקרתא נביתה.
(ג) ודחק עליהו[ן]ו לחדא וסטון לוותיה ועלו לגו ביתה ועבד להון שרו ופטירין אפה ואכלו.ז
(ד) קדם עד לא דמכוח ועמא דקרתא עמא דסדם אקיפו על ביתיה מן עולימיהון ועד סביהון כל עמאט מן סטר חד.
(ה) וקרון ללוט ואמרין ליה אן אנון גובריא די אתון לוותך בליליאי אפיק יתהון לוותן ונחכם יתהון.
(ו) ונפק לוותהון לבראיא ותרעא טרדיב בתרה.
(ז) ואמר לא כען אחי תבאשון.
(ח) הא כען לי תרתין בנן דלא חכמן גב[ר]יג אפיק כען יתהון לוותכון ועבדו להון מה דשפר באפיכון לחוד לגבריאיד אליןטו לא תעבדון פתגם ארום בגיןטז אתון למיבתא בטל שריתי.
(ט) ואמרין קרב להל ואמרין האחד אתא למתותבא בינינן והא הוא בעי למהוייז דין דינינן כדון נבאש לך יתיר מנהון ודחקו בגובריאיח בלוט לחדה וקרבו למתבריט תרעא.
(י) ופשטו גובריא ית ידיהון ואעילו ית לוט לוותהון לביתה וית תרעא טרדו.
(יא) וית גובריא דיכ בתרע ביתה מחון בסידוריה מדקיקיהוןכא עד סביהון והוון לעין משכחא תרעכב ביתה ולא משכחין תרעא.
(יב) ואמרין גבריא ללוט מן כדון מה אית לך הכה חתנךכג ובניך ובנותיך וכל מה דאית לך בקרתא אפק מן א(רת){תר}ה.
(יג) ארום מחבלין אנן ית א(רת){תר}א הדין ארום סגת קבלתהון קדם ייי ושלח יתןכד למשיציאכה יתה.
(יד) ונפק לוט ומלל עם חתנוי נסביכו בנתיה ואמר קומו פוקו מן א(רת){תר}א הדין ארום מחבל ייי ית קרתא והוה כמגחך באפיה חתנוי.
(טו) וכאשון מסקכז עמוד שחרא ואתוקפו מלאכיא בלוט למימר קום דברכח ית אתתך וית תרתין בנתך דאשכחן דלא תשתיצא בחובי דקרתאכט.
(טז) ואשתהי ואתוקפו גבריאל בידוהילא ובידיה דאיתתיהלב וביד תרתין בנתיה במחוסלג מן קדם ייי עלוי ואפקו יתה ואצנעו יתיה לבר מן קרתא.
(יז) והוה כד אפקולד יתהון לברא ואמר אשתיזב על נפשך לא תסתכל לבתרך ולא תקום בכל משרא לטורא אשתיזבלה דלא תסתפי.
(יח) ואמר לוט להון אמתינו כעןלו קליל זעיר עד זמן דנבעי רחמין מן קדם ייי.
(יט) הא כעןלז אשכח עבדך חן וחסד קדמךלח ותוקפתלט חסדך די עבדת עמי למקימהמ ית נפשי ואנא לית אוכלמא למשתיזבאמב לטורא דלא תארעמג יתי בישתא ואמות.
(כ) הא כעןמד קרתא הדה קריבה למערקמה לתמן והיא קריבהמו אשתיזב כען לתמן הלא זעירא היא ותתקיים נפשימז.
(כא) ואמ[ר] ליה הא נסבית לך אפין אף לפתגמא הדין דלא מיפךמח ית קרתא דימט מללתא.
(כב) אוחינ אשתיזב לתמן ארום לא אוכלנא נב למעבד פתגם עד זמן דתיעול לתמן בגין כדיןנג קרא שמה דקרתא זערנד.
(כג) שמשא נחת על ארעא ולוט על לזער.
(כד) וממריה דייי אחתנה על סדם ועל עמרה גפריתנו ואשא מן קדםנז ייי מן שמיא.
(כה) והפך ית קרייתא האיליןנח וית כל משרה וית כל דייריה דקרתא וצמחוינט דארעא.
(כו) ועל דהות אתתה דלוט מן בנתהון דסדומיא אסתכלת לבתר[ה] למחמי מה יהווי בסופה דבייתיה דאבוהס והא היא קיימא עמוד דמלח עד זמן דייחוןסא מיתייא.
(כז) ואקדם אברהם בצפרא לאתרא דקם וצלי תמןסב קדם ייי.
(כח) ואדיק כלפי סדם וכלפי עמרה וכלפיסג ארעא משרה וחמה והא סליק קיטוראסד דארעא כקיטור תננא דאתונאסה.
(כט) והווה כד שיציא יייסו ית קרויסז משרה ואדכר ייי ברחמוי טביא ית אברהם ושלח ית לוט מן גוא הפכתא כדיסח הפך ית קרייתא די שראסט בהון לוט.
(ל) וסלק לוט מן זער ושרא במערתא הוא ותרתין בנתה עמיה ארום דחל למשרי בזער ושרה במערתא הוא ותרתין בנתה.
(לא) ואמרת רבתא לזערתא אבונן סב וגבר לית בארעא למיעולע לוותן כאורח כלעא ארעא.
(לב) אתויעב ונשקי ית אבונן חמר ונשמשעג עמה ונקים מן אבונןעד בנין.
(לג) ואשקייןעה ית אבוהון חמר בליליא הוא ועלתעו רבתא ושמישתעז עם אבוה ולא ידע בדמכה ובמקמה.
(לד) והווה מן יומא דבתר{׳} ואמרת רבתא לזעירתא הא שמשתעח ברמשא עם אבא נשקי יתיה חמר אףעט ליליא הדין ועולי ושמש עמה ונקיים מןפ אבונן בני[ן].
(לה) ואשקיין אףפא בליליא ההוא ית אבוהוןפב חמר וקמתפג זעיראתא ושמשת עמה ולא ידע במדמכה ובמקמה.
(לו) ועבריןפד תרתין בנתיה דלוט מן אבוהוןפה.
(לז) וילידת רבתא ברפו וקרת שמה מואב הוא אבי אבוהון דמואביה עד זמן יומא הדין.
(לח) וזעירתא אףפז היא ילידת ברפח וקראת [ית]פט שמה בר עמי הוא אבוהון דבני עמוניי עד זמן יומא הדין.

הפרק המומלץ בנביא

ישעיה יז

 יד לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה בַלָּהָה בְּטֶרֶם בֹּקֶר אֵינֶנּוּ זֶה חֵלֶק שׁוֹסֵינוּ וְגוֹרָל לְבֹזְזֵינוּ. 

ישעיהו ב

א הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם.  ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל-הַגּוֹיִם.  ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם.  ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.

יום ראשון, 28 ביולי 2019

סדר וירא אליו

בע"ה ביום שבת קודש 02/05/72 הסדר המומלץ לבני ישראל לקריאה בציבור הינו סדר וירא אליו. הפרק המומלץ בנביא הינו מלך ביפיו מתוך ישעיה.

סדר וירא אליו

בראשית יח

(א) וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃
(ב) וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רׇץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃
(ג) וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ׃
(ד) יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ׃
(ה) וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
(ו) וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת׃
(ז) וְאֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם וַיִּקַּ֨ח בֶּן־בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטוֹב֙ וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הַנַּ֔עַר וַיְמַהֵ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת אֹתֽוֹ׃
(ח) וַיִּקַּ֨ח חֶמְאָ֜ה וְחָלָ֗ב וּבֶן־הַבָּקָר֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֖ן לִפְנֵיהֶ֑ם וְהֽוּא־עֹמֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם תַּ֥חַת הָעֵ֖ץ וַיֹּאכֵֽלוּ׃
(ט) וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָ֔יׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃
(י) וַיֹּ֗אמֶר שׁ֣וֹב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֙יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו׃
(יא) וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים בָּאִ֖ים בַּיָּמִ֑ים חָדַל֙ לִהְי֣וֹת לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃
(יב) וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃
(יג) וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃
(יד) הֲיִפָּלֵ֥א מֵיְהֹוָ֖ה דָּבָ֑ר לַמּוֹעֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛יךָ כָּעֵ֥ת חַיָּ֖ה וּלְשָׂרָ֥ה בֵֽן׃
(טו) וַתְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה ׀ לֵאמֹ֛ר לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י ׀ יָרֵ֑אָה וַיֹּ֥אמֶר ׀ לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ׃
(טז) וַיָּקֻ֤מוּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיַּשְׁקִ֖פוּ עַל־פְּנֵ֣י סְדֹ֑ם וְאַ֨בְרָהָ֔ם הֹלֵ֥ךְ עִמָּ֖ם לְשַׁלְּחָֽם׃
(יז) וַֽיהֹוָ֖ה אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה׃
(יח) וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ־ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
(יט) כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יְהֹוָה֙ עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו׃
(כ) וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃
(כא) אֵֽרְדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃
(כב) וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עוֹדֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
(כג) וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע׃
(כד) אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ׃
(כה) חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָה לָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט׃
(כו) וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א בִסְדֹ֛ם חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר וְנָשָׂ֥אתִי לְכׇל־הַמָּק֖וֹם בַּעֲבוּרָֽם׃
(כז) וַיַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הִנֵּה־נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י וְאָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃
(כח) א֠וּלַ֠י יַחְסְר֞וּן חֲמִשִּׁ֤ים הַצַּדִּיקִם֙ חֲמִשָּׁ֔ה הֲתַשְׁחִ֥ית בַּחֲמִשָּׁ֖ה אֶת־כׇּל־הָעִ֑יר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית אִם־אֶמְצָ֣א שָׁ֔ם אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
(כט) וַיֹּ֨סֶף ע֜וֹד לְדַבֵּ֤ר אֵלָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם אַרְבָּעִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה בַּעֲב֖וּר הָאַרְבָּעִֽים׃
(ל) וַ֠יֹּ֠אמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבֵּ֔רָה אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א שָׁ֖ם שְׁלֹשִֽׁים׃
(לא) וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּֽה־נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֶשְׂרִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָֽעֶשְׂרִֽים׃
(לב) וַ֠יֹּ֠אמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אַךְ־הַפַּ֔עַם אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה׃
(לג) וַיֵּ֣לֶךְ יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֽוֹ׃

תרגום ניאופיטי לסדר וירא אליו

(א) תלתא מלאכין אש{ת}לחו לוות אבונן אברהם בזימנא די גזר ית בשר ערלתה ותלתיהו׳ אשתלחו לתלת מילין ארום לית אפשר לחד ממלאכיא מרומא די ישתלחב בידה יתיר מן חדה מילהג מלאכא קדמאה ישתלחד למבשרא לאבו[נן] אברהם די שרה ילדהה לה ית יצחק ומלאכה תניינה אשתלח למשיזבהו ללוט מגוז הפכתאח ומלאכה תליתאהט אשתלח למיפךי סדם ועמורה אדמה וצבויים יאואתגלי ממרי׳ דייי על אברהם במשרי חזוה והוא הווה יתיב בתרע משכניה בתקפה דיומא מתחמם מן אדם גזירתיה במיח׳ יומאיב.
(ב) ונטל עיינוהי וחמא והא תלתא מלאכין בדמות גברין קיימין עלוייג וחמאיד ורהט לקדמותהון מן תרע משכנה ושאל בשלמהון כנימוס ארעא.
(ג) ואמר בבעו מן קדמך ייי אן כעןטו אשכחת חן וחסד באפיךטז לא תסלק איקריז שכינתך מעילווי עבדך.
(ד) אסביח כען קליל מיא ואסחוןיט רגלכון ואתקררו תחות אילנא.
(ה) ואסב קליל מזון וסעדוכ לבביכון ומןכא בתר כן תעברון ארום בגיןכב כדין באיש(ת)ון שורותא עברתון על עבדכוןכג ואמרין כ((ך))ן תעביד כמה דמלילתאכד.
(ו) ואוחיכה אברהם ואזיל למשכנא לות שרה ואמר אוחיכו וסבי תלת סאין קמח דסלת לושי ועבידי פטיריןכז.
(ז) ולבקרותהכח רהט אברהם ונסב בר תורין רכיך וטב ויהבכט לרביה ואוחיל למעבד יתיה.
(ח) ונסב ליבאלא וחלב ובר תוריה די עבד ושוי קדמיהון והוא הוה קיים עליהוןלב תחות אילנא והוון מתחמין היך אכלין והיך שתין.
(ט) ואמרין ליה אןלג היא שרה אתתך ואמר הא היא במשכנא.
(י) ואמר מחזר אחזר לוותך בשעתא הדא והא ברלד דכר לשרה אתתך ושר(ת){ה} הוות שמעה בתרע משכנא וישמעאל הווה קיים מצית מן בתרהלה.
(יא) ואברהם ושרה סאיבו ועלולו ביומיא אתמנעלז מן למהווי לשרה אורח (כנס) כנשיא.
(יב) ותמהת שרה בלבה למימר בתר דסאבית אפשר לי למחזר ליומי טליותי ולמהווי לי עדוייןלח ורבוני אברהם סאב.
(יג) ואמר ייי לאברהם כען גחכתלט שרה למימר הא מן קושטאמ אלד ואנה סאבת.
(יד) הא אית אפשר דיתכסא מן קדם ייי פתגם לעידנאמא אחזור לוותך בשעתא הדאמב ולשרה ברמג דכר.
(טו) וכדבתמד שרה למימר לא גח{כ}תמה ארום דחלא הוות ואמר לה לא ארום גחכתמו.
(טז) וקמו מתמןמז גוברייה ודיקו כלפי סדוםמח ואברהם אזלמט עמהון למלוויה יתהון.
(יז) וייי אמר בממריה הא מכס(ם){ה}נ אנה מאברהם רחמי ית מה די עבד אנהנא הואיל וכרכה דסדם במתנתה דיהבתנב לה בדינהנג הוא דלא איפוךנד יתה עד זמן דאודענה יתיה.
(יח) ואברהם מהוה יהוה לאמא רבה ותקיפה ויתברכון בזכוותא כל אומיאנו דארעא.
(יט) ארום גלי הוא קדמיינז מן בגלל די יפקד ית בנוי וית אנשי בייתיה בתרה ויטרון אורחאנח דייי למעבד צדקתה ודינאנט מן בגלל די ייתיס ממריה דייי על אברהם ית מה דימלל עמה.
(כ) ואמר ייי קבילתהון דעמא דסדםסא ועמרה ארום סגת וחובתהוןסב ארום תקפתסג לחדה.
(כא) אתגלי כען ואחמי הא כקבילתיה דסלקת קדמיי כלייה עבדו גמירא אינוןסד חייבין ואין בעון מעבד תתובה ומסכיין אינון בנפשתהון דלמא דלית עבדיהון בישייא גליין קדמי הא אינון קדמי כדלא ידעת.
(כב) וכיוונוסה מן תמןסו גבריאסז ואזלו לסדםסח ואברהם עד כען הוה קאם בעי רחמין מן קדם ייי.
(כג) וקרב אברהם ואמר הא ברגזסט את משיצייאע זכייא עם חייבא.
(כד) מהעא דילמא דאי[ת]עב חמשין זכיין בגו קרתא הא ברגזעג את משיצאעד ולא את שרי ושבק לחובין דאתראעה מן בגלל חמישיתיעו זכיי די בגווהעז.
(כה) עח מחוס מן קדמיך מן למעבדעט פתגמא הדין לממתהפ זכייה עם חייבא ויהוי דינא דזכייא כדינא דחייבא מחוספא מן קדמיך מן למעבדפב פתגמא הדין דיינא דדיינן כלפג דיירי ארעא לא יעבד דינאפד.
(כו) ואמר ייי אם אשכח הא אשכח בסדם חמשין זכייןפה בגו קרתא ואשרי ואשבוק לכל חייבוי דאתרה בגללהוןפו.
(כז) וענה אברהם ואמר הא כען שרייתפז למלל[א] קדם ייי ואנה עפר וקטם.
(כח) מהפח דילמא יחסרון חמשתי זכיי חמשה הא משיצא אתפט בגלל חמשה ית כל קרתא ואמר לא אשיצאצ צא אם אשכחצב תמן ארבעי[ן] וחמשה.
(כט) ואוסף תוב למתמללהצג עימיה ואמר מהצד דילמא דישתכחון תמן ארבעין ואמר לא אשיצא בגלל ארבעין זכיין.
(ל) ואמר לא כען יתקףצה רוגזא דייי ואמלל מה דילמה אם ישתכחוןצו תמן תלתי[ן] ואמר לא אשיצא אן אשכחתצז תמן תלתין.
(לא) ואמר הא כען שריתצח למללה קדם ייי מהצט דילמה דישתכחון תמן (תל) עשרין ו(י)אמר לא אשיצאק בגלל עשרין זכיין.
(לב) ואמר לא כעןקא (א){י}תקף רוגז׳ דייי ואמלל לחוד זמנא הדיןקב מה דילמה ישתכחון תמן עשרה ואמר לא אשיצא בגלל עשרה.קג
(לג) ואסתלקת איקרקד שכינ[תיה] דייי כד אשלםקה לממללאקו עם אברהם ואברהם חזר לאתריה.

הפרק המומלץ בנביא

ישעיה לג

יז מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים.  יח לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר אֶת-הַמִּגְדָּלִים.  יט אֶת-עַם נוֹעָז לֹא תִרְאֶה  עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה.  כ חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל-יִצְעָן בַּל-יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל-חֲבָלָיו בַּל-יִנָּתֵקוּ.  כא כִּי אִם-שָׁם אַדִּיר יְהוָה לָנוּ מְקוֹם-נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם בַּל-תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי-שַׁיִט וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ.  כב כִּי יְהוָה שֹׁפְטֵנוּ יְהוָה מְחֹקְקֵנוּ יְהוָה מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ.  כג נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל-יְחַזְּקוּ כֵן-תָּרְנָם בַּל-פָּרְשׂוּ נֵס אָז חֻלַּק עַד-שָׁלָל מַרְבֶּה פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז.  כד וּבַל-יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָו‍ֹן. 

יום ראשון, 21 ביולי 2019

סדר ויהי אברם

בע"ה ביום שבת קודש 24/04/72 לתקומה, הסדר המומלץ לקריאה בציבור לבני ארץ ישראל הינו סדר ויהי אברם. המפרק המומלץ בנביא הינו אם לא בריתי מתוך ירמיה.

סדר ויהי אברם

בראשית יז

(א) וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהֹוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃
(ב) וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אוֹתְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃
(ג) וַיִּפֹּ֥ל אַבְרָ֖ם עַל־פָּנָ֑יו וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֛וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃
(ד) אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמ֥וֹן גּוֹיִֽם׃
(ה) וְלֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃
(ו) וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגוֹיִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ׃
(ז) וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם לִהְי֤וֹת לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ׃
(ח) וְנָתַתִּ֣י לְ֠ךָ֠ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כׇּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃
(ט) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם׃
(י) זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כׇּל־זָכָֽר׃
(יא) וּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עׇרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵינֵיכֶֽם׃
(יב) וּבֶן־שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמּ֥וֹל לָכֶ֛ם כׇּל־זָכָ֖ר לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֙סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִֽזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא׃
(יג) הִמּ֧וֹל ׀ יִמּ֛וֹל יְלִ֥יד בֵּֽיתְךָ֖ וּמִקְנַ֣ת כַּסְפֶּ֑ךָ וְהָיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עוֹלָֽם׃
(יד) וְעָרֵ֣ל׀ זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִמּוֹל֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר עׇרְלָת֔וֹ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּ֑יהָ אֶת־בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר׃
(טו) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹא־תִקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ׃
(טז) וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֙יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגוֹיִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃
(יז) וַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבּ֗וֹ הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־שָׂרָ֔ה הֲבַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃
(יח) וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ׃
(יט) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃
(כ) וּֽלְיִשְׁמָעֵאל֮ שְׁמַעְתִּ֒יךָ֒ הִנֵּ֣ה׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹת֗וֹ וְהִפְרֵיתִ֥י אֹת֛וֹ וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹת֖וֹ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יוֹלִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
(כא) וְאֶת־בְּרִיתִ֖י אָקִ֣ים אֶת־יִצְחָ֑ק אֲשֶׁר֩ תֵּלֵ֨ד לְךָ֤ שָׂרָה֙ לַמּוֹעֵ֣ד הַזֶּ֔ה בַּשָּׁנָ֖ה הָאַחֶֽרֶת׃
(כב) וַיְכַ֖ל לְדַבֵּ֣ר אִתּ֑וֹ וַיַּ֣עַל אֱלֹהִ֔ים מֵעַ֖ל אַבְרָהָֽם׃
(כג) וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כׇּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כׇּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כׇּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מׇל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
(כד) וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּל֖וֹ בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
(כה) וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּל֔וֹ אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
(כו) בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ׃
(כז) וְכׇל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ׃ 

תרגום ניאופיטי לסדר ויהיה אברם

(א) והוה אברם בר תשעין ותשע שנין ואתגלי א ממריה דייי על אברם ואמר לה אנאב אלהא שמיא פלח קדמי בקשטאג והוה שלם בעבדא טבא.
(ב) ואשוי קיימי ביני ובינך ואתוקףד ית(ן){ך} לחדהה לחדה.
(ג) ואשתטח אברם עלו אפוי ומליל עמה ממרה (לממר) דייי למימר.
(ד) אנה הא קיימי עמך ותהוי לקהל כנשת אומין צדי[קין].
(ה) ולא יתקרי תובז ית שמך אבר׳ ויהוי שמך אברהם ארום לקהל כנשת אומין צדיקין שויתח יתך.
(ו) ואתוקףט יתך לחד׳י לחדה ואשוי יתך לאומין מלכיןיא דשלטין באמיא מן חלציך יפקון.
(ז) ואקיים ית קיימי ביני ובינך וביןיב בניך מן בתרך לדריהון לקיים עלםיג למהווי במימרי לך לאלה ולבניךיד מן בתרך.
(ח) ואתן לך ולבניך מן בתרך ית ארעא תותבותךטו ית כל ארעא דכנען לאחסנתטז עילם ואהוי בממרייז להון לאלה פריק.
(ט) ואמר ייי לאברהם ואת ית קיימי תטר את ובניךיח יט מן ב(רת){תר}ך לדריהון.
(י) דא קימי די תטרון ביני וביניכו׳ ובין בניכוןכ בתריכון במגזרכא לכון כל דכורא.
(יא) ותגזרון ית בשר ערלתכו׳ ויהווי לסימן קיים בין ממרי וביניכון.
(יב) ובר תמניה יומין יתגזרכב לכון כל דכורא לדריכון תורבבתכג בתיכון וזביניכד כספכון מן כל בר עממין די לא מןכה בניכון הוא.
(יג) מגזר תגזור ת(ת){ר}בבת בתיכוןכו וזביניכז כספכון ויהוי קיימי בבשרכון לקיים עלם.
(יד) וערלכח דכר די לא יגזר ית בשרא דערלתיה ישתצי נפשא ההיא מן גו עמה ית קיימי אפס.
(טו) ואמר ייי לאברהם שרי אתתך לא תקרי ית שמה שרי ארום שרה שמה.
(טז) וברכתכט יתה ולחוד יהבת לך מנה בר וברכת יתה ותהווי לאומין ומלכיןל דשלטין באומיא מנהלא יקומון.
(יז) ואשתטחלב אברהם על אפוי ותמהלג ואמר בליביה הא בר מאה שנין אפשר לי למולדהלד בנין ואן שרה הא ברת תשעין שנין אפשר לה למילדלה.
(יח) ואמר אברהם קדם ייי אלווילו ישמע[אל] יחי קד(מך)[מיך].
(יט) ואמר ייי לאברהם ברם הא אתתך שרה ילדת לךלז בר ותקרי ית שמו יצחק ואקיםלח ית קיימי עמה לקיים עלם ולבנוהילט מן בתרה.
(כ) ולישמעאל שמעית לקל צלותך האמ ברכת יתה ותוקפת יתיה וסגיתמא יתיה לחדאמב לחדא תרין עשר רברבין יולדמג ואשוי יתה לאחסנהמד רבה.
(כא) וית קיימי אקיםמה עם יצחק די תלד לך שרה לעדנהמו הדן בשתה אחרי[תה].
(כב) ואשלם מן למללה עמה ואסתלק׳ איקרמז שכינתיה דייי מעלוי אברהם.
(כג) ונסב אברהם ית ישמעאל ברה וית כל תרבבתמח ביתהמט וית כל זבינינ כספאנא כל דכורה באנשי ביתיהנב דאברהם וגזרנג ית בשר ערלתהון בזמן יומאנד הדין היך מה דימליל עמה ייי.
(כד) ואברהם בר תשעין ותשע שנין במגזרנה ליה בשר ערלתיה.
(כה) וישמעאל בריה בר תלת עשרה שנין במגזר ליה יתנו בשר ערלתה.
(כו) בזמן יומא דיןנז גזרנח אברהם בשר ערלתה וישמעאל בריה.
(כז) {.....} בייתיה תרבבתנט בייתיה זבינתס כספא מן לוות בר עממין אתגזרו עמה.

הפרק המומלץ בנביא

ירמיה לג

 כה כֹּה אָמַר יְהוָה אִם-לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא-שָׂמְתִּי.  כו גַּם-זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל-זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב  כִּי-אשוב (אָשִׁיב) אֶת-שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים. 

ירמיה לד

א הַדָּבָר אֲשֶׁר-הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה וּנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל וְכָל-חֵילוֹ וְכָל-מַמְלְכוֹת אֶרֶץ מֶמְשֶׁלֶת יָדוֹ וְכָל-הָעַמִּים נִלְחָמִים עַל-יְרוּשָׁלִַם וְעַל-כָּל-עָרֶיהָ לֵאמֹר.  ב כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָלֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל-צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֵן אֶת-הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ-בָּבֶל וּשְׂרָפָהּ בָּאֵשׁ.  ג וְאַתָּה לֹא תִמָּלֵט מִיָּדוֹ כִּי תָּפֹשׂ תִּתָּפֵשׂ וּבְיָדוֹ תִּנָּתֵן וְעֵינֶיךָ אֶת-עֵינֵי מֶלֶךְ-בָּבֶל תִּרְאֶינָה וּפִיהוּ אֶת-פִּיךָ יְדַבֵּר וּבָבֶל תָּבוֹא.  ד אַךְ שְׁמַע דְּבַר-יְהוָה צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה כֹּה-אָמַר יְהוָה עָלֶיךָ לֹא תָמוּת בֶּחָרֶב.  ה בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּכְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-הָיוּ לְפָנֶיךָ כֵּן יִשְׂרְפוּ-לָךְ וְהוֹי אָדוֹן יִסְפְּדוּ-לָךְ  כִּי-דָבָר אֲנִי-דִבַּרְתִּי נְאֻם-יְהוָה.  {ס} ו וַיְדַבֵּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל-צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּירוּשָׁלִָם.  ז וְחֵיל מֶלֶךְ-בָּבֶל נִלְחָמִים עַל-יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה הַנּוֹתָרוֹת  אֶל-לָכִישׁ וְאֶל-עֲזֵקָה כִּי הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה עָרֵי מִבְצָר

יום ראשון, 14 ביולי 2019

סדר ושרי אשת אברם

בע"ה ביום שבת קודש 17/04/73 הקריאה המומלצת בתורה לבני ארץ ישראל הינה סדר ושרי אשת אברם. הפרק המומלץ בנביא הינו רני עקרה מתוך הנביא ישעיהו. הקריאה הינה קצרה, וישנו צורך בחזרה על חלק מן הפסוקים.

סדר ושרי אשת ארבר

בראשית טז

(א) וְשָׂרַי֙ אֵ֣שֶׁת אַבְרָ֔ם לֹ֥א יָלְדָ֖ה ל֑וֹ וְלָ֛הּ שִׁפְחָ֥ה מִצְרִ֖ית וּשְׁמָ֥הּ הָגָֽר׃
(ב) וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֜י אֶל־אַבְרָ֗ם הִנֵּה־נָ֞א עֲצָרַ֤נִי יְהֹוָה֙ מִלֶּ֔דֶת בֹּא־נָא֙ אֶל־שִׁפְחָתִ֔י אוּלַ֥י אִבָּנֶ֖ה מִמֶּ֑נָּה וַיִּשְׁמַ֥ע אַבְרָ֖ם לְק֥וֹל שָׂרָֽי׃
(ג) וַתִּקַּ֞ח שָׂרַ֣י אֵֽשֶׁת־אַבְרָ֗ם אֶת־הָגָ֤ר הַמִּצְרִית֙ שִׁפְחָתָ֔הּ מִקֵּץ֙ עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים לְשֶׁ֥בֶת אַבְרָ֖ם בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְאַבְרָ֥ם אִישָׁ֖הּ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃
(ד) וַיָּבֹ֥א אֶל־הָגָ֖ר וַתַּ֑הַר וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וַתֵּקַ֥ל גְּבִרְתָּ֖הּ בְּעֵינֶֽיהָ׃
(ה) וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶ֒יךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהֹוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃
(ו) וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־שָׂרַ֗י הִנֵּ֤ה שִׁפְחָתֵךְ֙ בְּיָדֵ֔ךְ עֲשִׂי־לָ֖הּ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יִךְ וַתְּעַנֶּ֣הָ שָׂרַ֔י וַתִּבְרַ֖ח מִפָּנֶֽיהָ׃
(ז) וַֽיִּמְצָאָ֞הּ מַלְאַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה עַל־עֵ֥ין הַמַּ֖יִם בַּמִּדְבָּ֑ר עַל־הָעַ֖יִן בְּדֶ֥רֶךְ שֽׁוּר׃
(ח) וַיֹּאמַ֗ר הָגָ֞ר שִׁפְחַ֥ת שָׂרַ֛י אֵֽי־מִזֶּ֥ה בָ֖את וְאָ֣נָה תֵלֵ֑כִי וַתֹּ֕אמֶר מִפְּנֵי֙ שָׂרַ֣י גְּבִרְתִּ֔י אָנֹכִ֖י בֹּרַֽחַת׃
(ט) וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה שׁ֖וּבִי אֶל־גְּבִרְתֵּ֑ךְ וְהִתְעַנִּ֖י תַּ֥חַת יָדֶֽיהָ׃
(י) וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה הַרְבָּ֥ה אַרְבֶּ֖ה אֶת־זַרְעֵ֑ךְ וְלֹ֥א יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃
(יא) וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְקָרָ֤את שְׁמוֹ֙ יִשְׁמָעֵ֔אל כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְהֹוָ֖ה אֶל־עׇנְיֵֽךְ׃
(יב) וְה֤וּא יִהְיֶה֙ פֶּ֣רֶא אָדָ֔ם יָד֣וֹ בַכֹּ֔ל וְיַ֥ד כֹּ֖ל בּ֑וֹ וְעַל־פְּנֵ֥י כׇל־אֶחָ֖יו יִשְׁכֹּֽן׃
(יג) וַתִּקְרָ֤א שֵׁם־יְהֹוָה֙ הַדֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יהָ אַתָּ֖ה אֵ֣ל רֳאִ֑י כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה הֲגַ֥ם הֲלֹ֛ם רָאִ֖יתִי אַחֲרֵ֥י רֹאִֽי׃
(יד) עַל־כֵּן֙ קָרָ֣א לַבְּאֵ֔ר בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י הִנֵּ֥ה בֵין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֥ין בָּֽרֶד׃
(טו) וַתֵּ֧לֶד הָגָ֛ר לְאַבְרָ֖ם בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֨א אַבְרָ֧ם שֶׁם־בְּנ֛וֹ אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה הָגָ֖ר יִשְׁמָעֵֽאל׃
(טז) וְאַבְרָ֕ם בֶּן־שְׁמֹנִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים בְּלֶֽדֶת־הָגָ֥ר אֶת־יִשְׁמָעֵ֖אל לְאַבְרָֽם׃

תרגום ניאופיטי לסדר ושרי אשת אברם.

(א) ושרי אתתה דאברם לא הוות ילדה לה ולה אמתה מצרייא ושמה הגר.
(ב) ואמר שרי לאברהם הא כען מנע יתי ייי מן למל(ל){ד}א עול כען לות אמתי מה דלמהב דאתבני אף אנהג על ידה ושמע אברם לקלה דשרי.
(ג) ונסבת שרי אתת׳ דאברם ית הגר מצריתה אמתה לסוף שנין עשר דיומין דיד שרא אברם בארעא דכנען ויהבת יתה לאברם בעלה ליה לאנתוה.
(ד) ועלו לוות הגר ועברת וחמת ארוםז עברת וזל איקרה דריבוניתהח באפה.
(ה) ואמרת שרי לות אברם דיני ועל בני מחוסי ושרוי צערי מסיר בידך שבקיתט ארעי ובית תלדוותי ובייתי׳ דאבה ואתית יתיה עמך בהימנו עליתי עמך קדם מלכייא דארעא קדם פרעה מלכא דמצרים וקדם אבימל׳ מלכא דגרריב ואמרת אחי הוא מן בגלל דלאיג יקטלון יתך וחמית דלא הויינה ילדהיד ונסיבת להגר מצריתא אמתיטו ויהבת יתה לך לאתה ואמרית היא תלד ואנה ארבי דילמא דאתבני אף אנה על ידה וחמת ארום עברת ואזלטז איקרי באפה וכדון יתגלייז ייי וידון ביני ובינך ויפרוס שלמה ביני ובינך ותתמלא ארעא מינן ולאיח נצרך לבניהיט דהגר מצרייתה דהיא מבני בניהון דעמא דיהבוכ יתך באתון נורא דכשדאי.
(ו) ואמר אברם לשרי הא אמתיך בידךכא כבעבדי לה מה דשפיר באפיךכג וצערתכד יתה שר(ה)[י] וערקת מן קדמהכה.
(ז) וארע יתה מלאכה דייי על עיינה דמיא במדברא על עיינה באורחא דחלו[צה].
(ח) ואמר הגר כואמתא דשרי מנן את אתייהכז ולאןכח את אזלה ואן בית את אשכחה כביתיה דאברם ריבונך ואמרת מן קדם שרי ריבונ[תי] אנה ערקה.
(ט) ואמר לה מלאכה דייי חזרי לוות רבונתיך ואצטערי תחות ידהכט.
(י) ואמר לה מלאכה דייי מסגיאל אסגיא ית בניך ולא יתמנון מן סוגי.
(יא) ואמר לה מלאכה דייי הא את מתעברה וילדת בר ותיקרי שמהלא ישמע[א]ל ארום שמיע קדם ייילב ית צעריך.
(יב) והוא יהווי מדמי לערדלג בבני אנשא ידוהי ישלטוןלד בכלא וידי כלא ישלטון ביה וקדם כל אומילה ישרי.
(יג) וצליית בשם ממריה דייי דאתגלו עליהלו את הוא אלהא קייםלז כל עלמייא ארום אמרת הא אףלח כדון יתגלי עלילט מן בתר דאתגלי על שרי רבונתי.
(יד) בגין כדן קרא לבארהמ באר׳ דאתגלי עלה קיים כל עלמייא הא היא ביןמא רקם ובין חלוצה.
(טו) וילידת הגר לאברם בןמב וקרא אברם שמה דברה מג דילי{ד}ת ליה הגר ישמעאל.
(טז) ואברם בר תמניןמד ושת שנין הווה בזמנהמה די ילידת הגר ית ישמע[א]ל לאברם.

פרק מומלץ בנביא

ישעיהו נד

א רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר יְהוָה.  ב הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל-תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי.  ג כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ.  ד אַל-תִּירְאִי כִּי-לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל-תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי  כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי-עוֹד.  ה כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי כָל-הָאָרֶץ יִקָּרֵא.  ו כִּי-כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ קְרָאָךְ יְהוָה וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס אָמַר אֱלֹהָיִךְ.  ז בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ.  ח בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ יְהוָה

יום ראשון, 7 ביולי 2019

סדר במחזה לאמר

בע"ה ביום שבת קודש 10/04/72 לתקומה הסדר המומלץ בתורה לבני ארץ ישראל הינו במחזה לאמר. הפרק המומלץ בנביא הינו חזון ישעיהו. ישימו לב הקוראים את תרגום הניאופיטי ישימו לב לפירוש המעניין לפסוק הראשון.

סדר במחזה לאמר

בראשית ט"ו

(א) אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃
(ב) וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר׃
(ג) וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֔ם הֵ֣ן לִ֔י לֹ֥א נָתַ֖תָּה זָ֑רַע וְהִנֵּ֥ה בֶן־בֵּיתִ֖י יוֹרֵ֥שׁ אֹתִֽי׃
(ד) וְהִנֵּ֨ה דְבַר־יְהֹוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א יִֽירָשְׁךָ֖ זֶ֑ה כִּי־אִם֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ ה֖וּא יִֽירָשֶֽׁךָ׃
(ה) וַיּוֹצֵ֨א אֹת֜וֹ הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הַבֶּט־נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָה וּסְפֹר֙ הַכּ֣וֹכָבִ֔ים אִם־תּוּכַ֖ל לִסְפֹּ֣ר אֹתָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֥ה יִהְיֶ֖ה זַרְעֶֽךָ׃
(ו) וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽיהֹוָ֑ה וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה׃
(ז) וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵאתִ֙יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ׃
(ח) וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה׃
(ט) וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל׃
(י) וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ אֶת־כׇּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִּפֹּ֖ר לֹ֥א בָתָֽר׃
(יא) וַיֵּ֥רֶד הָעַ֖יִט עַל־הַפְּגָרִ֑ים וַיַּשֵּׁ֥ב אֹתָ֖ם אַבְרָֽם׃
(יב) וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ לָב֔וֹא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָפְלָ֣ה עַל־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו׃
(יג) וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃
(יד) וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃
(טו) וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃
(טז) וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃
(יז) וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בָּ֔אָה וַעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃
(יח) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהֹוָ֛ה אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃
(יט) אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי׃
(כ) וְאֶת־הַחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָרְפָאִֽים׃
(כא) וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי׃

תרגום ניאופיטי לסדר

(א) בתר פתגמיא האילין מן דאתכנשו כל מלכוותהא דארעאב וסדרו קרבא לקבל אברם ונפלו קדמוהי וקטל מניהון ארבעה מלכין וחזר תשע משריין חשב אברםג בלבה ואמר ווי כען עלי דלמא איתקבלתד אגר מצוותה בעלמא הדין ולית לי חול׳ לעלמא דאתי או דילמא דיזלון אחיהון או קריביהון דקטיליה האילין די נפלו קדמיי ויהוון בכרכיהון ובמדינתהון ויצטרפון עמהון לגיוונין סגין וייתון עליי ויקטלון יתי או דלמא מצוון קלילן דהוה בידי בזימנא קדמיה דנפלו קדמיי ואתקימן עלי או דלמא דלא אשתכח בידי מצוה בזמנא תניינא ויתחלל בי שמאה דשמיי׳ו מן בגין כדיןז הוה פתגם דנבו מן קדם ייי עלח אבר׳ צדיקא למימר לא תדחלט אברם ואף על גב דמצטרפין לגיונין סגין ואתין עלך למקטל ממרי תרום לך דהוה הוה מגן לך בעלמא הדין ואף על גב דמסרית בעלי דבבך קדמיך בעלמא הדין אגר עובדיךי טביא מתקנין לך קדמיי לעלמא דאתי.יא
(ב) ואמר אברם בבעו ברחמין מן קדמך ייי סגין יהבתיב לי וסגין קדמך למיתן לייג ואנה אזל מן עלמא בלאיד בנין ואליעזר בר ביתי דעל ידוי איתעבדטו לי נסין בדרמשק יריתטז יתי.
(ג) ואמר אברם הא לי לא יהבת בניןיז והא בר בתי ירית יתי.
(ד) והא פתגם דנבו מן קדם ייי עליח אברם למימר לא ירת יתךיט דן ארום אלהן מן דיפוק מן מעיךכ הוא ירתכא יתך.
(ה) ואפק יתיה לברה ואמר אסתכל כען לשמיא ומנה ית כוכביא אןכב תיכל לממניכג יתהון ואמר לה כדיןכד יהוון זרעיית בנך.
(ו) והיימן אברם בשם ממרא דייי ואתחשבת ליה לזכו.
(ז) ואמר ליה אנה ייי דאפקת יתך מן אתון נורהון דכשדאי למיתן לך ית ארעא הדא למירתכה יתה.
(ח) ואמר כו בבעו ברחמין מן קדמיךכז במה כען [אדע]כח ארום אירת יתה.
(ט) ואמר ליה קרב קדמיי עגלהכט ברת תלת שנין ועז בר תלת שנין ודכר בר תלת שנין ושפנין וגוזל בר יוןל.
(י) וקרב קדמוי יתלא כל אליןלב ופסג יתהון במציעה ושוי כל חד פסגה לקבל חבריהלג וית עופה לא פסג.
(יא) ונחת עופה על פסגייה ואשבת יתה זכותה דאברםלד כד נחת טייסא הווה שכין על פסגיי׳ היידין הוא טייסאלה דן הוא טייסאלו מסאבה (דיי) דיןלז הוא עופא מסאבא אילין אינוןלח מלכוותא דארעא כד יהוון עייצין עצן בישן על דביתלט ישראל בזכוותיה דאברם אבוהון משיזבה להון.מ
(יב) מאוהוות שמשה אישון למטמעמב ושנה בסימהמג נפלת על אברם והא אברם חזי ארבעה מלכוון קיימא עלוהי ״אימה״מד דא היא בבל ״חשכה״ דא היא מדי ״גדולה״ דא היא יון נפלת עלוהי דא היא אדום רשיעא דעתידא למיפל ולא תהוי ליה תקומה.מה
(יג) ואמר לאברם מדעמו תדע ארו׳ גיורין ותותבין יהווןמז זרעיית בניך בארעא דלא דידהון וישעבדוןמח יתהון ויצערון יתהון ארבע מאהמט שנין.
(יד) ולחוד ית אמתא די ישעבדון יתהון מתפרעה אנה מנה מן בתר כדן יפקון בנכסין רברבין.נ
(טו) ואת תתכנשנא לות אבהתך בשלם תקברנב בשיבונג טבא.
(טז) ודר רביעי יחזרון להכ׳ ארום לא שלימונד חוביהון דאמוראי עד כעןנה.
(יז) נווהא שמשא טמע וחומטה הווה והא אברם חזי עד די סאבסליןנז אסתדרו וכורסוון רמיו והא גהינם דמתילה באתונה בתנורא מקפה שביבין דינור שלה[ב]ין דאשה דבגוה נפלו רשיעי׳ על דמרדו רשיעיא על אורייתאנח בחייהון בעלמ׳ הדין וצדיקיא על דנטרו יתה מן עקתא אשתיזבון כל כדיןנט אתחוי לאברם כד הוה עבר ביני גזרייא האילין.
(יח) [ביומא ההוא]ס קיים ייי עם אברם קיים למימ׳ לבניךסא אתן ית ארעא הדא מנילוס דמצרים עד נהרא רבה נהרה פרת.
(יט) וית שלמאי וית קניזאי וית מדינחאי.
(כ) וית חתיי וית פריזיי וית גיברייא.
(כא) וית אמוראי וית כנענאי וית (ד){ג}רגשיי וית יבוסיי.

הפרק המומלץ בנביא

ישעיהו א

א חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה.  ב שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי יְהוָה דִּבֵּר  בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי.  ג יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.  ד הוֹי גּוֹי חֹטֵא עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים עָזְבוּ אֶת-יְהוָה נִאֲצוּ אֶת-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נָזֹרוּ אָחוֹר.  ה עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה כָּל-רֹאשׁ לָחֳלִי וְכָל-לֵבָב דַּוָּי.  ו מִכַּף-רֶגֶל וְעַד-רֹאשׁ אֵין-בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא-זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן.  ז אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים.  ח וְנוֹתְרָה בַת-צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה.  ט לוּלֵי יְהוָה צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ.