יום ראשון, 18 באוגוסט 2019

סדר וה' פקד

בע"ה ביום שבת קודש 23/05/72 לתקומה, סדר הקריאה המומלץ בתורה לבני ארץ ישראל הינו סדר וה' פקד המלאכים מתוך ספר בראשית. הפרק המומלץ בנביא כי פקד בגוים הנביא שמואל

 סדר וה' פקד

בראשית כ"א

(א) וַֽיהֹוָ֛ה פָּקַ֥ד אֶת־שָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר אָמָ֑ר וַיַּ֧עַשׂ יְהֹוָ֛ה לְשָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃
(ב) וַתַּ֩הַר֩ וַתֵּ֨לֶד שָׂרָ֧ה לְאַבְרָהָ֛ם בֵּ֖ן לִזְקֻנָ֑יו לַמּוֹעֵ֕ד אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
(ג) וַיִּקְרָ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶֽת־שֶׁם־בְּנ֧וֹ הַנּֽוֹלַד־ל֛וֹ אֲשֶׁר־יָלְדָה־לּ֥וֹ שָׂרָ֖ה יִצְחָֽק׃
(ד) וַיָּ֤מׇל אַבְרָהָם֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁמֹנַ֖ת יָמִ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
(ה) וְאַבְרָהָ֖ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֑ה בְּהִוָּ֣לֶד ל֔וֹ אֵ֖ת יִצְחָ֥ק בְּנֽוֹ׃
(ו) וַתֹּ֣אמֶר שָׂרָ֔ה צְחֹ֕ק עָ֥שָׂה לִ֖י אֱלֹהִ֑ים כׇּל־הַשֹּׁמֵ֖עַ יִֽצְחַק־לִֽי׃
(ז) וַתֹּ֗אמֶר מִ֤י מִלֵּל֙ לְאַבְרָהָ֔ם הֵינִ֥יקָה בָנִ֖ים שָׂרָ֑ה כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי בֵ֖ן לִזְקֻנָֽיו׃
(ח) וַיִּגְדַּ֥ל הַיֶּ֖לֶד וַיִּגָּמַ֑ל וַיַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֔וֹל בְּי֖וֹם הִגָּמֵ֥ל אֶת־יִצְחָֽק׃
(ט) וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶֽת־בֶּן־הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק׃
(י) וַתֹּ֙אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־בְּנִ֖י עִם־יִצְחָֽק׃
(יא) וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽוֹ׃
(יב) וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־אַבְרָהָ֗ם אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֙יךָ֙ עַל־הַנַּ֣עַר וְעַל־אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע׃
(יג) וְגַ֥ם אֶת־בֶּן־הָאָמָ֖ה לְג֣וֹי אֲשִׂימֶ֑נּוּ כִּ֥י זַרְעֲךָ֖ הֽוּא׃
(יד) וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם ׀ בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח־לֶ֩חֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הָ֠גָ֠ר שָׂ֧ם עַל־שִׁכְמָ֛הּ וְאֶת־הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃
(טו) וַיִּכְל֥וּ הַמַּ֖יִם מִן־הַחֵ֑מֶת וַתַּשְׁלֵ֣ךְ אֶת־הַיֶּ֔לֶד תַּ֖חַת אַחַ֥ד הַשִּׂיחִֽם׃
(טז) וַתֵּ֩לֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽמְרָ֔ה אַל־אֶרְאֶ֖ה בְּמ֣וֹת הַיָּ֑לֶד וַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת־קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ׃
(יז) וַיִּשְׁמַ֣ע אֱלֹהִים֮ אֶת־ק֣וֹל הַנַּ֒עַר֒ וַיִּקְרָא֩ מַלְאַ֨ךְ אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶל־הָגָר֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֥אמֶר לָ֖הּ מַה־לָּ֣ךְ הָגָ֑ר אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־שָׁמַ֧ע אֱלֹהִ֛ים אֶל־ק֥וֹל הַנַּ֖עַר בַּאֲשֶׁ֥ר הוּא־שָֽׁם׃
(יח) ק֚וּמִי שְׂאִ֣י אֶת־הַנַּ֔עַר וְהַחֲזִ֥יקִי אֶת־יָדֵ֖ךְ בּ֑וֹ כִּֽי־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִׂימֶֽנּוּ׃
(יט) וַיִּפְקַ֤ח אֱלֹהִים֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא בְּאֵ֣ר מָ֑יִם וַתֵּ֜לֶךְ וַתְּמַלֵּ֤א אֶת־הַחֵ֙מֶת֙ מַ֔יִם וַתַּ֖שְׁקְ אֶת־הַנָּֽעַר׃
(כ) וַיְהִ֧י אֱלֹהִ֛ים אֶת־הַנַּ֖עַר וַיִּגְדָּ֑ל וַיֵּ֙שֶׁב֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וַיְהִ֖י רֹבֶ֥ה קַשָּֽׁת׃
(כא) וַיֵּ֖שֶׁב בְּמִדְבַּ֣ר פָּארָ֑ן וַתִּֽקַּֽח־ל֥וֹ אִמּ֛וֹ אִשָּׁ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 
(כב) וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔וֹ אֶל־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּךָ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃
(כג) וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר־עָשִׂ֤יתִי עִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ׃
(כד) וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אָנֹכִ֖י אִשָּׁבֵֽעַ׃
(כה) וְהוֹכִ֥חַ אַבְרָהָ֖ם אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־אֹדוֹת֙ בְּאֵ֣ר הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֥ר גָּזְל֖וּ עַבְדֵ֥י אֲבִימֶֽלֶךְ׃
(כו) וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי מִ֥י עָשָׂ֖ה אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְגַם־אַתָּ֞ה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֗י וְגַ֧ם אָנֹכִ֛י לֹ֥א שָׁמַ֖עְתִּי בִּלְתִּ֥י הַיּֽוֹם׃
(כז) וַיִּקַּ֤ח אַבְרָהָם֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַיִּתֵּ֖ן לַאֲבִימֶ֑לֶךְ וַיִּכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃
(כח) וַיַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם אֶת־שֶׁ֛בַע כִּבְשֹׂ֥ת הַצֹּ֖אן לְבַדְּהֶֽן׃
(כט) וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה הֵ֗נָּה שֶׁ֤בַע כְּבָשֹׂת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר הִצַּ֖בְתָּ לְבַדָּֽנָה׃
(ל) וַיֹּ֕אמֶר כִּ֚י אֶת־שֶׁ֣בַע כְּבָשֹׂ֔ת תִּקַּ֖ח מִיָּדִ֑י בַּעֲבוּר֙ תִּֽהְיֶה־לִּ֣י לְעֵדָ֔ה כִּ֥י חָפַ֖רְתִּי אֶת־הַבְּאֵ֥ר הַזֹּֽאת׃
(לא) עַל־כֵּ֗ן קָרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֛י שָׁ֥ם נִשְׁבְּע֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃
(לב) וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיָּ֣קׇם אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ אֶל־אֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּֽים׃
(לג) וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃
(לד) וַיָּ֧גׇר אַבְרָהָ֛ם בְּאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ 

תרגום ניאופיטי

מועתק מאתר על-התורה

א) וייי אדכר ברחמוי טיביא ית שרה היך מה דאמ׳ ועבד ייי ניסין לשרה היך מה דמלל.
(ב) ועברת וילדת שרה לאברהם בר לאשון סיבותה לעדנא דמליל יתה יייא.
(ג) וקרא אברהם ית שם בריה דאתיליד ליה די ילדת לה שרה יצחק.
(ד) וגזר אברהם ית יצחק בריה בר תמניה יומין היך מה דפקד יתיה ייי.
(ה) ואברהם בר מאה שנין הוה בזמנה דאתילדב לה ית יצחק בריה.
(ו) ואמרת שרה חדו רבה אתעבד לי מן קדם יייג כל דשמע יחדי עמי.ד
(ז) ואמרת אלוויה מן ייזיל ותני בבייתיה דנחור אחוי דאברהם אייניקת בנין שרה ארום ילדת ליה בר לאשון סיבותיה.ו
(ח) ורבא טליא ואתחסלז ועבד אברהם שרו רבא ביומא דאתחסלח ית יצחק ברה דהגר מצר[י]תא די ילדת לאברהם עבד עובדיןט די לאי כשרין היך מגהךיא בפולחנא נוכריה.
(ט) וחמת שרה ית ברה דהגר מצריתא די ילדת לאברהם עבד עובדין די לא כשרין.
(י) ואמרת לאברה[ם] טרוד ית אמתאיב הדה וית ברה ארום לא יירת ית ברהיג דאמתהיד הדה עם ברי עם יצחק.
(יא) ובאשטו פתגמא לחדא באפוי דאברהם על עסק ישמעל ברה.
(יב) ואמ[ר] ייי לאברהם לא יבאשטז באפיך על טליה ועל אמתך כל מה דתימריז לך שרה שמע בקלה ארום ביצחק יתקרי לך זרע דבניןיח.
(יג) ואף ית ברה דאמתהיט לאומה רבה אשויניהכ ארום ברךכא הוא.
(יד) ואקדם אברהם בצפרא ונסב לחם וזיק דמיין ויהיב להגר שווי עלכב כתפה וית טליא ושלח יתה ואזלת וטעת במדברא דבארה דשבע.
(טו) ושלימוכג מיא מן זיקאכד וטלקת ית טליא תחות חד מן אילניא.
(טז) ואזלת ויתבתכה לה מן כל קובליהכו רחיק כמרמיכז בקשתא ארום אמרת לא אחמי במותא דטליא ויתבתכח לה מן כל קבליה ונטלתכט ית קלא ובכת.
(יז) ושמיע ייי ית קליה דטליא וקרא מלאכא דייי להגר מן שמיא ואמר לה מה ליך הגר לא תדחליןל ארום שמע ייי בקל צלותיה דטליאלא באתרא דהוא ביהלב.
(יח) קומי טולילג ית טליא ותוקפולד ית יד[י]ךלה ביה ארום לאומה רבה אשוי יתיה.
(יט) ופקח ייי ית עיינה וחמת באר דמייןלו ואזלת ומלת ית זיקא מיאלז ואשקיית ית טליא.
(כ) והוה ייי עם טליאלח ורבה ושרא במדברא והוי מן מתילף מרמילט בקשתאמ.
(כא) ושרא במדברא דפארן ונסבתמא ליה אימיה איתה מן ארעא דמצרים.
(כב) והוה בשעתא ההיא ואמר אבימלך ופיכל רב חילוותיה לאברהם לממר ייי עמך בכל מה דאת עבד.
(כג) וכדון אשתבע לי בשמה דייי הכה אם תשקר בי ובברי ובבר ברי כחסדא די עבדתמב עמך תעבד עמי ועם ארעא די אתותבת בה.
(כד) ואמר אברהם הא אנא אשתבע ואקייםמג בשבועה.
(כה) ואוכחמד אברהם ית אבימלך על עיסק ביראמה דמיא דגזלו עבדוימו דאבימלך.
(כו) ואמר אבימלך לא ידעיתמז מן עבד ית פתגמא הדין ואף את לא תנית לי ולחוד אנא לא שמעת ארום אלהי(ם){ן} יומא הדין.מח
(כז) ונסב אברהם ען ותורין ויהב לאבימלך וקיימו תריהון קיים.
(כח) ואקיםמט אברהם ית שבעתי אמריאנ דענא בלחודיהון.
(כט) ואמר אבימלך לאברהם מה אינוןנא שבעתי אמרתא נב [האילן]נג דאקימת לבלחודיהוןנד.
(ל) ואמר ארום ית שבעתי אמרתא תסב מן יד(ו){י} מן בגלל דתהווןנה לי לסהדו ארום חפירית ית בארה הדא.
(לא) על כן קרא שמה דאתרה ההוא באר שבענו ארום תמן קיימו תריהון קיים.
(לב) וקיימו קיים בבאר שבענז וקם אבימלך ופיכל רב חילוותה וחזרו לארעהון (ל){[ד]}פלשתאי.
(לג) ונצב אברהם פרדס בבאר שב[ע] ויהב בגויה מזון לעובריא והווה כד אכילין ושתין הוון בעין למיתן ליה אדמי מה די אכלו ושתו והוה אמר להון מן דאמר והוה עלמא אתון אכלין ולא הוון זעיין מן תמן עד זמן דהוה מגייר יתהון ומילף יתהון למיתן שבחא למרינח עלמא ופלח וצלי בשם ממרי דייי אלהה דעלמא.נט
(לד) ואיתותב אברהם בארעהוןס דפלשתאי יומין סגין.

הפרק המומלץ בנביא

שמואל א ב

כא כִּי-פָקַד יְהוָה אֶת-חַנָּה וַתַּהַר וַתֵּלֶד שְׁלֹשָׁה-בָנִים וּשְׁתֵּי בָנוֹת וַיִּגְדַּל הַנַּעַר שְׁמוּאֵל עִם-יְהוָה.  {ס} כב וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל-יִשְׂרָאֵל וְאֵת אֲשֶׁר-יִשְׁכְּבוּן אֶת-הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.  כג וַיֹּאמֶר לָהֶם לָמָּה תַעֲשׂוּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ אֶת-דִּבְרֵיכֶם רָעִים מֵאֵת כָּל-הָעָם אֵלֶּה.  כד אַל בָּנָי  כִּי לוֹא-טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ מַעֲבִרִים עַם-יְהוָה.  כה אִם-יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים וְאִם לַיהוָה יֶחֱטָא-אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל-לוֹ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם כִּי-חָפֵץ יְהוָה לַהֲמִיתָם.  כו וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל הֹלֵךְ וְגָדֵל וָטוֹב  גַּם עִם-יְהוָה וְגַם עִם-אֲנָשִׁים.  {פ}

כז וַיָּבֹא אִישׁ-אֱלֹהִים אֶל-עֵלִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל-בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה.  כח וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן לַעֲלוֹת עַל-מִזְבְּחִי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לָשֵׂאת אֵפוֹד לְפָנָי וָאֶתְּנָה לְבֵית אָבִיךָ אֶת-כָּל-אִשֵּׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  כט לָמָּה תִבְעֲטוּ בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי מָעוֹן וַתְּכַבֵּד אֶת-בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית כָּל-מִנְחַת יִשְׂרָאֵל לְעַמִּי.  ל לָכֵן נְאֻם-יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר אָמַרְתִּי בֵּיתְךָ וּבֵית אָבִיךָ יִתְהַלְּכוּ לְפָנַי עַד-עוֹלָם וְעַתָּה נְאֻם-יְהוָה חָלִילָה לִּי כִּי-מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ.  לא הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְגָדַעְתִּי אֶת-זְרֹעֲךָ וְאֶת-זְרֹעַ בֵּית אָבִיךָ מִהְיוֹת זָקֵן בְּבֵיתֶךָ.  לב וְהִבַּטְתָּ צַר מָעוֹן בְּכֹל אֲשֶׁר-יֵיטִיב אֶת-יִשְׂרָאֵל וְלֹא-יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל-הַיָּמִים.  לג וְאִישׁ לֹא-אַכְרִית לְךָ מֵעִם מִזְבְּחִי לְכַלּוֹת אֶת-עֵינֶיךָ וְלַאֲדִיב אֶת-נַפְשֶׁךָ וְכָל-מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים.  לד וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת אֲשֶׁר יָבֹא אֶל-שְׁנֵי בָנֶיךָ אֶל-חָפְנִי וּפִינְחָס  בְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם.  לה וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי-מְשִׁיחִי כָּל-הַיָּמִים.  לו וְהָיָה כָּל-הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לוֹ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר-לָחֶם וְאָמַר סְפָחֵנִי נָא אֶל-אַחַת הַכְּהֻנּוֹת לֶאֱכֹל פַּת-לָחֶם. 

יום ראשון, 11 באוגוסט 2019

סדר ויסע משם

בע"ה ביום שבת קודש 16/05/72 לתקומה, סדר הקריאה המומלץ בתורה לבני ארץ ישראל הינו סדר ויסע משם המלאכים מתוך ספר בראשית. הפרק המומלץ בנביא הינו ונודע בגוים הנביא ישעיה. סדר ופרק קצרים. צריך לחזור על פסוקים

סדר ויסע משם מתוך ספר בראשית

פרק כ'

(א) וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גׇר בִּגְרָֽר׃(ב) וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖חאֶת־שָׂרָֽה׃(ג) וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָאִשָּׁ֣האֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל׃(ד) וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג׃(ה) הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא אָֽמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתׇם־לְבָבִ֛יוּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖י עָשִׂ֥יתִי זֹֽאת׃(ו) וַיֹּ֩אמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ כִּ֤י בְתׇם־לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְגַּם־אָנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖ מֵחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃(ז) וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚עכִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃(ח) וַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכׇל־עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּהבְּאׇזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד׃(ט) וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָעָלַ֛י וְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי׃(י) וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה רָאִ֔יתָ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃(יא) וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵין־יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וַהֲרָג֖וּנִי עַל־דְּבַ֥ראִשְׁתִּֽי׃(יב) וְגַם־אׇמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה׃(יג) וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֮ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖יעִמָּדִ֑י אֶ֤ל כׇּל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא׃(יד) וַיִּקַּ֨ח אֲבִימֶ֜לֶךְ צֹ֣אן וּבָקָ֗ר וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַיִּתֵּ֖ן לְאַבְרָהָ֑ם וַיָּ֣שֶׁב ל֔וֹ אֵ֖ת שָׂרָ֥האִשְׁתּֽוֹ׃(טו) וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה אַרְצִ֖י לְפָנֶ֑יךָ בַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ שֵֽׁב׃(טז) וּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֙סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא־לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖לאֲשֶׁ֣ר אִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת׃(יז) וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יווַיֵּלֵֽדוּ׃(יח) כִּֽי־עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְהֹוָ֔ה בְּעַ֥ד כׇּל־רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם׃

תרגום ניופיטימועתק מאתר על-התורה

(א) ונטל מן תמן אברהם לארעאא דרומא ושרא בין רקם ובין חלוצה ואתותב בגרר.(ב) ואמר אברהם על עסק שרה אתתיה אחתי((ה))ב היא ושלח אבימלך מלכא דגרר ודבר יתג שרה.(ג) ואיתגליה מימריה דייי על אבימלך בחלמא בליליא ואמר ליה הא את מאית על אתתה דנסבת דהיא נסיבת גברד.(ד) ואבימלך לא קרבה לוותה ואמר בבעו ברחמין מן קדמך ייי לחוד עמם זכיי בדינא אתקטלו.(ה) הלא הוא אמר לי אחתי היא והיאז אמרת אחי הוא בתמימות לבי ובקשיטות כפיח ידי עבדת דאט.(ו) ואמר לה ממריה דייי בחלמא אףי אנא גלי קדמיייא ארום בתמימות לבך עבדת דא ואתחס(ב){כ}ת אף אנאיב יתך יגמלמחטי קדמי בגין כדון לא יהבית לך רשו למקרביד לוותה.(ז) וכדון חזורטו אתתיה דגברא ארום נביאטז הוא ויצלי עליך ותחי ואין לית את מחזי[ר] יתה דע ארום ממתיז תמות אבימלך וכל מה דיליהיח.(ח) ואקדם אבימלך בצפרא וקרא לכל שלטוייט ומלל ית [כל] פתגמי[א] האליןכ במשמעהון ודחילו גבריאכא לחודא.(ט) וקרא אבימלך לאברהם ואמ׳ ליה מה עבדת לנא ומה חטאנאכב לך ארום אייתת עלי ועל מלכותי חובין רברביןכג עבדיןכד דלא כשרין למתעבדא עבדת עמי.(י) ואמר אבימלך לאברהם מה חמית ארום עבדת ית פתגמא הדין.(יא) ואמר אברהם ארום אמרית לחוד לית דחלתה דייי יהיבה באתרא הדין וקטליןכה יתי על עסק שרה אתתי.(יב) ולחוד מן קושטא אחתי ברתהכו דאבה היא לחוד לא ברתה דאמהכז והוות לי לאיתה.(יג) והוה כחכד בעיןכט עממיא לאטעאהל יתי בתר טעוותהון וממרה דייי דבר יתיה מן ביתה דאבה ואמרית לה דן חסדיך די תעבדוןלא עמי לכל אתר די נעול לתמן אמרי כען עלי אחילב הוא.(יד) ונסב אבימלך ען ותורין ועבדין ואמהן ויהב לאברהם וחוי להלג ית שרה אתתיה.(טו) ואמר אבימלך הא ארעי קדמיך מה דשפר באפך שרי.(טז) ולשרה אמר הא יהבית אלףלד דסלעיןtn>בכ״י ניאופיטי 1 מובא בין השיטין (במקום ״דסלעין״) גם נוסח חילופי: ״סל׳⁠ ⁠״. דכסף לאחוך הא כספ[ה] ההוא יהיב ליך מתנה על די אתכסית ברם מן עיינוי דצדיקא ליליא חד ולכל מאן דהוה עמיךלה ועל כולא אתווכחתלו ברם אילו יהבת כל מה דילילז לא הוינה כמסת דידע אברהם צדיקה דלא חכמתלח יתךלט.(יז) וצלי אברהם קדם ייי ואסי ייי ית אבימלך וית אתתי[ה] ואמהתא וילדומ.(יח) ארום מטרוד טרד ייי בעד כל פתחי ילדהמא לביתה דאבימלך על עסק שרה אתתה דאברהם.

הפרק בנביא

ישעיה סאט וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים כָּל-רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהוָה.  

י שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהוָה תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי-יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי  כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ.  יא כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ כֵּן אֲדֹנָי יְהוִה יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל-הַגּוֹיִם.

יום ראשון, 4 באוגוסט 2019

סדר ויבאו שני המלאכים

בע"ה ביום שבת קודש 09/05/72 לתקומה, סדר הקריאה המומלץ בתורה לבני ארץ ישראל הינו סדר ויבאו שני המלאכים מתוך ספר בראשית. הפרק המומלץ בנביא הינו לעת ערב מתוך הנביא ישעיה. אין עדות לבני ארץ ישראל קוראים קריאות שונות ביום זה.
נאחל לכולם לראות בהשלמת הבית, ובבנייתו נתנחם.

סדר ויבאו שני המלאכים

בראשית יט

(א) וַ֠יָּבֹ֠אוּ שְׁנֵ֨י הַמַּלְאָכִ֤ים סְדֹ֙מָה֙ בָּעֶ֔רֶב וְל֖וֹט יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־סְדֹ֑ם וַיַּרְא־לוֹט֙ וַיָּ֣קׇם לִקְרָאתָ֔ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃
(ב) וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣ה נָּא־אֲדֹנַ֗י ס֣וּרוּ נָ֠א אֶל־בֵּ֨ית עַבְדְּכֶ֤ם וְלִ֙ינוּ֙ וְרַחֲצ֣וּ רַגְלֵיכֶ֔ם וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖ם וַהֲלַכְתֶּ֣ם לְדַרְכְּכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י בָרְח֖וֹב נָלִֽין׃
(ג) וַיִּפְצַר־בָּ֣ם מְאֹ֔ד וַיָּסֻ֣רוּ אֵלָ֔יו וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וּמַצּ֥וֹת אָפָ֖ה וַיֹּאכֵֽלוּ׃
(ד) טֶ֘רֶם֮ יִשְׁכָּ֒בוּ֒ וְאַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ נָסַ֣בּוּ עַל־הַבַּ֔יִת מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן כׇּל־הָעָ֖ם מִקָּצֶֽה׃
(ה) וַיִּקְרְא֤וּ אֶל־לוֹט֙ וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ אַיֵּ֧ה הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ הַלָּ֑יְלָה הוֹצִיאֵ֣ם אֵלֵ֔ינוּ וְנֵדְעָ֖ה אֹתָֽם׃
(ו) וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם ל֖וֹט הַפֶּ֑תְחָה וְהַדֶּ֖לֶת סָגַ֥ר אַחֲרָֽיו׃
(ז) וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י תָּרֵֽעוּ׃
(ח) הִנֵּה־נָ֨א לִ֜י שְׁתֵּ֣י בָנ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ אִ֔ישׁ אוֹצִֽיאָה־נָּ֤א אֶתְהֶן֙ אֲלֵיכֶ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ן כַּטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶ֑ם רַ֠ק לָֽאֲנָשִׁ֤ים הָאֵל֙ אַל־תַּעֲשׂ֣וּ דָבָ֔ר כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן בָּ֖אוּ בְּצֵ֥ל קֹרָתִֽי׃
(ט) וַיֹּאמְר֣וּ׀ גֶּשׁ־הָ֗לְאָה וַיֹּֽאמְרוּ֙ הָאֶחָ֤ד בָּֽא־לָגוּר֙ וַיִּשְׁפֹּ֣ט שָׁפ֔וֹט עַתָּ֕ה נָרַ֥ע לְךָ֖ מֵהֶ֑ם וַיִּפְצְר֨וּ בָאִ֤ישׁ בְּלוֹט֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּגְּשׁ֖וּ לִשְׁבֹּ֥ר הַדָּֽלֶת׃
(י) וַיִּשְׁלְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־יָדָ֔ם וַיָּבִ֧יאוּ אֶת־ל֛וֹט אֲלֵיהֶ֖ם הַבָּ֑יְתָה וְאֶת־הַדֶּ֖לֶת סָגָֽרוּ׃
(יא) וְֽאֶת־הָאֲנָשִׁ֞ים אֲשֶׁר־פֶּ֣תַח הַבַּ֗יִת הִכּוּ֙ בַּסַּנְוֵרִ֔ים מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּד֑וֹל וַיִּלְא֖וּ לִמְצֹ֥א הַפָּֽתַח׃
(יב) וַיֹּאמְר֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים אֶל־ל֗וֹט עֹ֚ד מִֽי־לְךָ֣ פֹ֔ה חָתָן֙ וּבָנֶ֣יךָ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ בָּעִ֑יר הוֹצֵ֖א מִן־הַמָּקֽוֹם׃
(יג) כִּֽי־מַשְׁחִתִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת־הַמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה צַעֲקָתָם֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיְשַׁלְּחֵ֥נוּ יְהֹוָ֖ה לְשַׁחֲתָֽהּ׃
(יד) וַיֵּצֵ֨א ל֜וֹט וַיְדַבֵּ֣ר׀ אֶל־חֲתָנָ֣יו׀ לֹקְחֵ֣י בְנֹתָ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּֽי־מַשְׁחִ֥ית יְהֹוָ֖ה אֶת־הָעִ֑יר וַיְהִ֥י כִמְצַחֵ֖ק בְּעֵינֵ֥י חֲתָנָֽיו׃
(טו) וּכְמוֹ֙ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה וַיָּאִ֥יצוּ הַמַּלְאָכִ֖ים בְּל֣וֹט לֵאמֹ֑ר קוּם֩ קַ֨ח אֶֽת־אִשְׁתְּךָ֜ וְאֶת־שְׁתֵּ֤י בְנֹתֶ֙יךָ֙ הַנִּמְצָאֹ֔ת פֶּן־תִּסָּפֶ֖ה בַּעֲוֺ֥ן הָעִֽיר׃
(טז) וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀ וַיַּחֲזִ֨יקוּ הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָד֣וֹ וּבְיַד־אִשְׁתּ֗וֹ וּבְיַד֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו בְּחֶמְלַ֥ת יְהֹוָ֖ה עָלָ֑יו וַיֹּצִאֻ֥הוּ וַיַּנִּחֻ֖הוּ מִח֥וּץ לָעִֽיר׃
(יז) וַיְהִי֩ כְהוֹצִיאָ֨ם אֹתָ֜ם הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הִמָּלֵ֣ט עַל־נַפְשֶׁ֔ךָ אַל־תַּבִּ֣יט אַחֲרֶ֔יךָ וְאַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּכׇל־הַכִּכָּ֑ר הָהָ֥רָה הִמָּלֵ֖ט פֶּן־תִּסָּפֶֽה׃
(יח) וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹט אֲלֵהֶ֑ם אַל־נָ֖א אֲדֹנָֽי׃
(יט) הִנֵּה־נָ֠א מָצָ֨א עַבְדְּךָ֣ חֵן֮ בְּעֵינֶ֒יךָ֒ וַתַּגְדֵּ֣ל חַסְדְּךָ֗ אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ עִמָּדִ֔י לְהַחֲי֖וֹת אֶת־נַפְשִׁ֑י וְאָנֹכִ֗י לֹ֤א אוּכַל֙ לְהִמָּלֵ֣ט הָהָ֔רָה פֶּן־תִּדְבָּקַ֥נִי הָרָעָ֖ה וָמַֽתִּי׃
(כ) הִנֵּה־נָ֠א הָעִ֨יר הַזֹּ֧את קְרֹבָ֛ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וְהִ֣וא מִצְעָ֑ר אִמָּלְטָ֨ה נָּ֜א שָׁ֗מָּה הֲלֹ֥א מִצְעָ֛ר הִ֖וא וּתְחִ֥י נַפְשִֽׁי׃
(כא) וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ נָשָׂ֣אתִי פָנֶ֔יךָ גַּ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְבִלְתִּ֛י הׇפְכִּ֥י אֶת־הָעִ֖יר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
(כב) מַהֵר֙ הִמָּלֵ֣ט שָׁ֔מָּה כִּ֣י לֹ֤א אוּכַל֙ לַעֲשׂ֣וֹת דָּבָ֔ר עַד־בֹּאֲךָ֖ שָׁ֑מָּה עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הָעִ֖יר צֽוֹעַר׃
(כג) הַשֶּׁ֖מֶשׁ יָצָ֣א עַל־הָאָ֑רֶץ וְל֖וֹט בָּ֥א צֹֽעֲרָה׃
(כד) וַֽיהֹוָ֗ה הִמְטִ֧יר עַל־סְדֹ֛ם וְעַל־עֲמֹרָ֖ה גׇּפְרִ֣ית וָאֵ֑שׁ מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃
(כה) וַֽיַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔ל וְאֵ֖ת כׇּל־הַכִּכָּ֑ר וְאֵת֙ כׇּל־יֹשְׁבֵ֣י הֶעָרִ֔ים וְצֶ֖מַח הָאֲדָמָֽה׃
(כו) וַתַּבֵּ֥ט אִשְׁתּ֖וֹ מֵאַחֲרָ֑יו וַתְּהִ֖י נְצִ֥יב מֶֽלַח׃
(כז) וַיַּשְׁכֵּ֥ם אַבְרָהָ֖ם בַּבֹּ֑קֶר אֶ֨ל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־עָ֥מַד שָׁ֖ם אֶת־פְּנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
(כח) וַיַּשְׁקֵ֗ף עַל־פְּנֵ֤י סְדֹם֙ וַעֲמֹרָ֔ה וְעַֽל־כׇּל־פְּנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַכִּכָּ֑ר וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה עָלָה֙ קִיטֹ֣ר הָאָ֔רֶץ כְּקִיטֹ֖ר הַכִּבְשָֽׁן׃
(כט) וַיְהִ֗י בְּשַׁחֵ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־עָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיְשַׁלַּ֤ח אֶת־לוֹט֙ מִתּ֣וֹךְ הַהֲפֵכָ֔ה בַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁר־יָשַׁ֥ב בָּהֵ֖ן לֽוֹט׃
(ל) וַיַּ֩עַל֩ ל֨וֹט מִצּ֜וֹעַר וַיֵּ֣שֶׁב בָּהָ֗ר וּשְׁתֵּ֤י בְנֹתָיו֙ עִמּ֔וֹ כִּ֥י יָרֵ֖א לָשֶׁ֣בֶת בְּצ֑וֹעַר וַיֵּ֙שֶׁב֙ בַּמְּעָרָ֔ה ה֖וּא וּשְׁתֵּ֥י בְנֹתָֽיו׃
(לא) וַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֛ה אֶל־הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן וְאִ֨ישׁ אֵ֤ין בָּאָ֙רֶץ֙ לָב֣וֹא עָלֵ֔ינוּ כְּדֶ֖רֶךְ כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
(לב) לְכָ֨ה נַשְׁקֶ֧ה אֶת־אָבִ֛ינוּ יַ֖יִן וְנִשְׁכְּבָ֣ה עִמּ֑וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃
(לג) וַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת־אָבִ֔יהָ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקוּׄמָֽהּ׃
(לד) וַֽיְהִי֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַתֹּ֤אמֶר הַבְּכִירָה֙ אֶל־הַצְּעִירָ֔ה הֵן־שָׁכַ֥בְתִּי אֶ֖מֶשׁ אֶת־אָבִ֑י נַשְׁקֶ֨נּוּ יַ֜יִן גַּם־הַלַּ֗יְלָה וּבֹ֙אִי֙ שִׁכְבִ֣י עִמּ֔וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃
(לה) וַתַּשְׁקֶ֜יןָ גַּ֣ם בַּלַּ֧יְלָה הַה֛וּא אֶת־אֲבִיהֶ֖ן יָ֑יִן וַתָּ֤קׇם הַצְּעִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב עִמּ֔וֹ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקֻמָֽהּ׃
(לו) וַֽתַּהֲרֶ֛יןָ שְׁתֵּ֥י בְנֽוֹת־ל֖וֹט מֵאֲבִיהֶֽן׃
(לז) וַתֵּ֤לֶד הַבְּכִירָה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ מוֹאָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־מוֹאָ֖ב עַד־הַיּֽוֹם׃
(לח) וְהַצְּעִירָ֤ה גַם־הִוא֙ יָ֣לְדָה בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־עַמִּ֑י ה֛וּא אֲבִ֥י בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עַד־הַיּֽוֹם׃

תרגום ניאופיטי

מועתק מאתר על-התורה
(א) ועלוא תרין מלאכיה לסדם ברמשא ולוט הוה יתיב בתרעאב דסדם ו(ת){ח}מא יתהון לוט ורהט לקדמותהון ושאיל בשלמהון בנימוס ארעא.
(ב) ואמר בבעו מנכון רבוניי מטון כען לביתיה דעבדכון ואביתון ואסחוןג רגליכון ותקדמון ותזלוןד לארחכון ואמרין ליה לא ארום ברחובא דקרתא נביתה.
(ג) ודחק עליהו[ן]ו לחדא וסטון לוותיה ועלו לגו ביתה ועבד להון שרו ופטירין אפה ואכלו.ז
(ד) קדם עד לא דמכוח ועמא דקרתא עמא דסדם אקיפו על ביתיה מן עולימיהון ועד סביהון כל עמאט מן סטר חד.
(ה) וקרון ללוט ואמרין ליה אן אנון גובריא די אתון לוותך בליליאי אפיק יתהון לוותן ונחכם יתהון.
(ו) ונפק לוותהון לבראיא ותרעא טרדיב בתרה.
(ז) ואמר לא כען אחי תבאשון.
(ח) הא כען לי תרתין בנן דלא חכמן גב[ר]יג אפיק כען יתהון לוותכון ועבדו להון מה דשפר באפיכון לחוד לגבריאיד אליןטו לא תעבדון פתגם ארום בגיןטז אתון למיבתא בטל שריתי.
(ט) ואמרין קרב להל ואמרין האחד אתא למתותבא בינינן והא הוא בעי למהוייז דין דינינן כדון נבאש לך יתיר מנהון ודחקו בגובריאיח בלוט לחדה וקרבו למתבריט תרעא.
(י) ופשטו גובריא ית ידיהון ואעילו ית לוט לוותהון לביתה וית תרעא טרדו.
(יא) וית גובריא דיכ בתרע ביתה מחון בסידוריה מדקיקיהוןכא עד סביהון והוון לעין משכחא תרעכב ביתה ולא משכחין תרעא.
(יב) ואמרין גבריא ללוט מן כדון מה אית לך הכה חתנךכג ובניך ובנותיך וכל מה דאית לך בקרתא אפק מן א(רת){תר}ה.
(יג) ארום מחבלין אנן ית א(רת){תר}א הדין ארום סגת קבלתהון קדם ייי ושלח יתןכד למשיציאכה יתה.
(יד) ונפק לוט ומלל עם חתנוי נסביכו בנתיה ואמר קומו פוקו מן א(רת){תר}א הדין ארום מחבל ייי ית קרתא והוה כמגחך באפיה חתנוי.
(טו) וכאשון מסקכז עמוד שחרא ואתוקפו מלאכיא בלוט למימר קום דברכח ית אתתך וית תרתין בנתך דאשכחן דלא תשתיצא בחובי דקרתאכט.
(טז) ואשתהי ואתוקפו גבריאל בידוהילא ובידיה דאיתתיהלב וביד תרתין בנתיה במחוסלג מן קדם ייי עלוי ואפקו יתה ואצנעו יתיה לבר מן קרתא.
(יז) והוה כד אפקולד יתהון לברא ואמר אשתיזב על נפשך לא תסתכל לבתרך ולא תקום בכל משרא לטורא אשתיזבלה דלא תסתפי.
(יח) ואמר לוט להון אמתינו כעןלו קליל זעיר עד זמן דנבעי רחמין מן קדם ייי.
(יט) הא כעןלז אשכח עבדך חן וחסד קדמךלח ותוקפתלט חסדך די עבדת עמי למקימהמ ית נפשי ואנא לית אוכלמא למשתיזבאמב לטורא דלא תארעמג יתי בישתא ואמות.
(כ) הא כעןמד קרתא הדה קריבה למערקמה לתמן והיא קריבהמו אשתיזב כען לתמן הלא זעירא היא ותתקיים נפשימז.
(כא) ואמ[ר] ליה הא נסבית לך אפין אף לפתגמא הדין דלא מיפךמח ית קרתא דימט מללתא.
(כב) אוחינ אשתיזב לתמן ארום לא אוכלנא נב למעבד פתגם עד זמן דתיעול לתמן בגין כדיןנג קרא שמה דקרתא זערנד.
(כג) שמשא נחת על ארעא ולוט על לזער.
(כד) וממריה דייי אחתנה על סדם ועל עמרה גפריתנו ואשא מן קדםנז ייי מן שמיא.
(כה) והפך ית קרייתא האיליןנח וית כל משרה וית כל דייריה דקרתא וצמחוינט דארעא.
(כו) ועל דהות אתתה דלוט מן בנתהון דסדומיא אסתכלת לבתר[ה] למחמי מה יהווי בסופה דבייתיה דאבוהס והא היא קיימא עמוד דמלח עד זמן דייחוןסא מיתייא.
(כז) ואקדם אברהם בצפרא לאתרא דקם וצלי תמןסב קדם ייי.
(כח) ואדיק כלפי סדם וכלפי עמרה וכלפיסג ארעא משרה וחמה והא סליק קיטוראסד דארעא כקיטור תננא דאתונאסה.
(כט) והווה כד שיציא יייסו ית קרויסז משרה ואדכר ייי ברחמוי טביא ית אברהם ושלח ית לוט מן גוא הפכתא כדיסח הפך ית קרייתא די שראסט בהון לוט.
(ל) וסלק לוט מן זער ושרא במערתא הוא ותרתין בנתה עמיה ארום דחל למשרי בזער ושרה במערתא הוא ותרתין בנתה.
(לא) ואמרת רבתא לזערתא אבונן סב וגבר לית בארעא למיעולע לוותן כאורח כלעא ארעא.
(לב) אתויעב ונשקי ית אבונן חמר ונשמשעג עמה ונקים מן אבונןעד בנין.
(לג) ואשקייןעה ית אבוהון חמר בליליא הוא ועלתעו רבתא ושמישתעז עם אבוה ולא ידע בדמכה ובמקמה.
(לד) והווה מן יומא דבתר{׳} ואמרת רבתא לזעירתא הא שמשתעח ברמשא עם אבא נשקי יתיה חמר אףעט ליליא הדין ועולי ושמש עמה ונקיים מןפ אבונן בני[ן].
(לה) ואשקיין אףפא בליליא ההוא ית אבוהוןפב חמר וקמתפג זעיראתא ושמשת עמה ולא ידע במדמכה ובמקמה.
(לו) ועבריןפד תרתין בנתיה דלוט מן אבוהוןפה.
(לז) וילידת רבתא ברפו וקרת שמה מואב הוא אבי אבוהון דמואביה עד זמן יומא הדין.
(לח) וזעירתא אףפז היא ילידת ברפח וקראת [ית]פט שמה בר עמי הוא אבוהון דבני עמוניי עד זמן יומא הדין.

הפרק המומלץ בנביא

ישעיה יז

 יד לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה בַלָּהָה בְּטֶרֶם בֹּקֶר אֵינֶנּוּ זֶה חֵלֶק שׁוֹסֵינוּ וְגוֹרָל לְבֹזְזֵינוּ. 

ישעיהו ב

א הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם.  ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל-הַגּוֹיִם.  ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם.  ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.