יום ראשון, 28 ביולי 2019

סדר וירא אליו

בע"ה ביום שבת קודש 02/05/72 הסדר המומלץ לבני ישראל לקריאה בציבור הינו סדר וירא אליו. הפרק המומלץ בנביא הינו מלך ביפיו מתוך ישעיה.

סדר וירא אליו

בראשית יח

(א) וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃
(ב) וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רׇץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃
(ג) וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ׃
(ד) יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ׃
(ה) וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
(ו) וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת׃
(ז) וְאֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם וַיִּקַּ֨ח בֶּן־בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטוֹב֙ וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הַנַּ֔עַר וַיְמַהֵ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת אֹתֽוֹ׃
(ח) וַיִּקַּ֨ח חֶמְאָ֜ה וְחָלָ֗ב וּבֶן־הַבָּקָר֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֖ן לִפְנֵיהֶ֑ם וְהֽוּא־עֹמֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם תַּ֥חַת הָעֵ֖ץ וַיֹּאכֵֽלוּ׃
(ט) וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָ֔יׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃
(י) וַיֹּ֗אמֶר שׁ֣וֹב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֙יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו׃
(יא) וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים בָּאִ֖ים בַּיָּמִ֑ים חָדַל֙ לִהְי֣וֹת לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃
(יב) וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃
(יג) וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃
(יד) הֲיִפָּלֵ֥א מֵיְהֹוָ֖ה דָּבָ֑ר לַמּוֹעֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛יךָ כָּעֵ֥ת חַיָּ֖ה וּלְשָׂרָ֥ה בֵֽן׃
(טו) וַתְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה ׀ לֵאמֹ֛ר לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י ׀ יָרֵ֑אָה וַיֹּ֥אמֶר ׀ לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ׃
(טז) וַיָּקֻ֤מוּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיַּשְׁקִ֖פוּ עַל־פְּנֵ֣י סְדֹ֑ם וְאַ֨בְרָהָ֔ם הֹלֵ֥ךְ עִמָּ֖ם לְשַׁלְּחָֽם׃
(יז) וַֽיהֹוָ֖ה אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה׃
(יח) וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ־ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
(יט) כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יְהֹוָה֙ עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו׃
(כ) וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃
(כא) אֵֽרְדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃
(כב) וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עוֹדֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
(כג) וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע׃
(כד) אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ׃
(כה) חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָה לָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט׃
(כו) וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א בִסְדֹ֛ם חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר וְנָשָׂ֥אתִי לְכׇל־הַמָּק֖וֹם בַּעֲבוּרָֽם׃
(כז) וַיַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הִנֵּה־נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י וְאָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃
(כח) א֠וּלַ֠י יַחְסְר֞וּן חֲמִשִּׁ֤ים הַצַּדִּיקִם֙ חֲמִשָּׁ֔ה הֲתַשְׁחִ֥ית בַּחֲמִשָּׁ֖ה אֶת־כׇּל־הָעִ֑יר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית אִם־אֶמְצָ֣א שָׁ֔ם אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
(כט) וַיֹּ֨סֶף ע֜וֹד לְדַבֵּ֤ר אֵלָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם אַרְבָּעִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה בַּעֲב֖וּר הָאַרְבָּעִֽים׃
(ל) וַ֠יֹּ֠אמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבֵּ֔רָה אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א שָׁ֖ם שְׁלֹשִֽׁים׃
(לא) וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּֽה־נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֶשְׂרִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָֽעֶשְׂרִֽים׃
(לב) וַ֠יֹּ֠אמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אַךְ־הַפַּ֔עַם אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה׃
(לג) וַיֵּ֣לֶךְ יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֽוֹ׃

תרגום ניאופיטי לסדר וירא אליו

(א) תלתא מלאכין אש{ת}לחו לוות אבונן אברהם בזימנא די גזר ית בשר ערלתה ותלתיהו׳ אשתלחו לתלת מילין ארום לית אפשר לחד ממלאכיא מרומא די ישתלחב בידה יתיר מן חדה מילהג מלאכא קדמאה ישתלחד למבשרא לאבו[נן] אברהם די שרה ילדהה לה ית יצחק ומלאכה תניינה אשתלח למשיזבהו ללוט מגוז הפכתאח ומלאכה תליתאהט אשתלח למיפךי סדם ועמורה אדמה וצבויים יאואתגלי ממרי׳ דייי על אברהם במשרי חזוה והוא הווה יתיב בתרע משכניה בתקפה דיומא מתחמם מן אדם גזירתיה במיח׳ יומאיב.
(ב) ונטל עיינוהי וחמא והא תלתא מלאכין בדמות גברין קיימין עלוייג וחמאיד ורהט לקדמותהון מן תרע משכנה ושאל בשלמהון כנימוס ארעא.
(ג) ואמר בבעו מן קדמך ייי אן כעןטו אשכחת חן וחסד באפיךטז לא תסלק איקריז שכינתך מעילווי עבדך.
(ד) אסביח כען קליל מיא ואסחוןיט רגלכון ואתקררו תחות אילנא.
(ה) ואסב קליל מזון וסעדוכ לבביכון ומןכא בתר כן תעברון ארום בגיןכב כדין באיש(ת)ון שורותא עברתון על עבדכוןכג ואמרין כ((ך))ן תעביד כמה דמלילתאכד.
(ו) ואוחיכה אברהם ואזיל למשכנא לות שרה ואמר אוחיכו וסבי תלת סאין קמח דסלת לושי ועבידי פטיריןכז.
(ז) ולבקרותהכח רהט אברהם ונסב בר תורין רכיך וטב ויהבכט לרביה ואוחיל למעבד יתיה.
(ח) ונסב ליבאלא וחלב ובר תוריה די עבד ושוי קדמיהון והוא הוה קיים עליהוןלב תחות אילנא והוון מתחמין היך אכלין והיך שתין.
(ט) ואמרין ליה אןלג היא שרה אתתך ואמר הא היא במשכנא.
(י) ואמר מחזר אחזר לוותך בשעתא הדא והא ברלד דכר לשרה אתתך ושר(ת){ה} הוות שמעה בתרע משכנא וישמעאל הווה קיים מצית מן בתרהלה.
(יא) ואברהם ושרה סאיבו ועלולו ביומיא אתמנעלז מן למהווי לשרה אורח (כנס) כנשיא.
(יב) ותמהת שרה בלבה למימר בתר דסאבית אפשר לי למחזר ליומי טליותי ולמהווי לי עדוייןלח ורבוני אברהם סאב.
(יג) ואמר ייי לאברהם כען גחכתלט שרה למימר הא מן קושטאמ אלד ואנה סאבת.
(יד) הא אית אפשר דיתכסא מן קדם ייי פתגם לעידנאמא אחזור לוותך בשעתא הדאמב ולשרה ברמג דכר.
(טו) וכדבתמד שרה למימר לא גח{כ}תמה ארום דחלא הוות ואמר לה לא ארום גחכתמו.
(טז) וקמו מתמןמז גוברייה ודיקו כלפי סדוםמח ואברהם אזלמט עמהון למלוויה יתהון.
(יז) וייי אמר בממריה הא מכס(ם){ה}נ אנה מאברהם רחמי ית מה די עבד אנהנא הואיל וכרכה דסדם במתנתה דיהבתנב לה בדינהנג הוא דלא איפוךנד יתה עד זמן דאודענה יתיה.
(יח) ואברהם מהוה יהוה לאמא רבה ותקיפה ויתברכון בזכוותא כל אומיאנו דארעא.
(יט) ארום גלי הוא קדמיינז מן בגלל די יפקד ית בנוי וית אנשי בייתיה בתרה ויטרון אורחאנח דייי למעבד צדקתה ודינאנט מן בגלל די ייתיס ממריה דייי על אברהם ית מה דימלל עמה.
(כ) ואמר ייי קבילתהון דעמא דסדםסא ועמרה ארום סגת וחובתהוןסב ארום תקפתסג לחדה.
(כא) אתגלי כען ואחמי הא כקבילתיה דסלקת קדמיי כלייה עבדו גמירא אינוןסד חייבין ואין בעון מעבד תתובה ומסכיין אינון בנפשתהון דלמא דלית עבדיהון בישייא גליין קדמי הא אינון קדמי כדלא ידעת.
(כב) וכיוונוסה מן תמןסו גבריאסז ואזלו לסדםסח ואברהם עד כען הוה קאם בעי רחמין מן קדם ייי.
(כג) וקרב אברהם ואמר הא ברגזסט את משיצייאע זכייא עם חייבא.
(כד) מהעא דילמא דאי[ת]עב חמשין זכיין בגו קרתא הא ברגזעג את משיצאעד ולא את שרי ושבק לחובין דאתראעה מן בגלל חמישיתיעו זכיי די בגווהעז.
(כה) עח מחוס מן קדמיך מן למעבדעט פתגמא הדין לממתהפ זכייה עם חייבא ויהוי דינא דזכייא כדינא דחייבא מחוספא מן קדמיך מן למעבדפב פתגמא הדין דיינא דדיינן כלפג דיירי ארעא לא יעבד דינאפד.
(כו) ואמר ייי אם אשכח הא אשכח בסדם חמשין זכייןפה בגו קרתא ואשרי ואשבוק לכל חייבוי דאתרה בגללהוןפו.
(כז) וענה אברהם ואמר הא כען שרייתפז למלל[א] קדם ייי ואנה עפר וקטם.
(כח) מהפח דילמא יחסרון חמשתי זכיי חמשה הא משיצא אתפט בגלל חמשה ית כל קרתא ואמר לא אשיצאצ צא אם אשכחצב תמן ארבעי[ן] וחמשה.
(כט) ואוסף תוב למתמללהצג עימיה ואמר מהצד דילמא דישתכחון תמן ארבעין ואמר לא אשיצא בגלל ארבעין זכיין.
(ל) ואמר לא כען יתקףצה רוגזא דייי ואמלל מה דילמה אם ישתכחוןצו תמן תלתי[ן] ואמר לא אשיצא אן אשכחתצז תמן תלתין.
(לא) ואמר הא כען שריתצח למללה קדם ייי מהצט דילמה דישתכחון תמן (תל) עשרין ו(י)אמר לא אשיצאק בגלל עשרין זכיין.
(לב) ואמר לא כעןקא (א){י}תקף רוגז׳ דייי ואמלל לחוד זמנא הדיןקב מה דילמה ישתכחון תמן עשרה ואמר לא אשיצא בגלל עשרה.קג
(לג) ואסתלקת איקרקד שכינ[תיה] דייי כד אשלםקה לממללאקו עם אברהם ואברהם חזר לאתריה.

הפרק המומלץ בנביא

ישעיה לג

יז מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים.  יח לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר אֶת-הַמִּגְדָּלִים.  יט אֶת-עַם נוֹעָז לֹא תִרְאֶה  עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה.  כ חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל-יִצְעָן בַּל-יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל-חֲבָלָיו בַּל-יִנָּתֵקוּ.  כא כִּי אִם-שָׁם אַדִּיר יְהוָה לָנוּ מְקוֹם-נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם בַּל-תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי-שַׁיִט וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ.  כב כִּי יְהוָה שֹׁפְטֵנוּ יְהוָה מְחֹקְקֵנוּ יְהוָה מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ.  כג נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל-יְחַזְּקוּ כֵן-תָּרְנָם בַּל-פָּרְשׂוּ נֵס אָז חֻלַּק עַד-שָׁלָל מַרְבֶּה פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז.  כד וּבַל-יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָו‍ֹן. 

יום ראשון, 21 ביולי 2019

סדר ויהי אברם

בע"ה ביום שבת קודש 24/04/72 לתקומה, הסדר המומלץ לקריאה בציבור לבני ארץ ישראל הינו סדר ויהי אברם. המפרק המומלץ בנביא הינו אם לא בריתי מתוך ירמיה.

סדר ויהי אברם

בראשית יז

(א) וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהֹוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃
(ב) וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אוֹתְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃
(ג) וַיִּפֹּ֥ל אַבְרָ֖ם עַל־פָּנָ֑יו וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֛וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃
(ד) אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמ֥וֹן גּוֹיִֽם׃
(ה) וְלֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃
(ו) וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגוֹיִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ׃
(ז) וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם לִהְי֤וֹת לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ׃
(ח) וְנָתַתִּ֣י לְ֠ךָ֠ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כׇּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃
(ט) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם׃
(י) זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כׇּל־זָכָֽר׃
(יא) וּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עׇרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵינֵיכֶֽם׃
(יב) וּבֶן־שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמּ֥וֹל לָכֶ֛ם כׇּל־זָכָ֖ר לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֙סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִֽזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא׃
(יג) הִמּ֧וֹל ׀ יִמּ֛וֹל יְלִ֥יד בֵּֽיתְךָ֖ וּמִקְנַ֣ת כַּסְפֶּ֑ךָ וְהָיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עוֹלָֽם׃
(יד) וְעָרֵ֣ל׀ זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִמּוֹל֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר עׇרְלָת֔וֹ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּ֑יהָ אֶת־בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר׃
(טו) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹא־תִקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ׃
(טז) וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֙יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגוֹיִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃
(יז) וַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבּ֗וֹ הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־שָׂרָ֔ה הֲבַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃
(יח) וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ׃
(יט) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃
(כ) וּֽלְיִשְׁמָעֵאל֮ שְׁמַעְתִּ֒יךָ֒ הִנֵּ֣ה׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹת֗וֹ וְהִפְרֵיתִ֥י אֹת֛וֹ וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹת֖וֹ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יוֹלִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
(כא) וְאֶת־בְּרִיתִ֖י אָקִ֣ים אֶת־יִצְחָ֑ק אֲשֶׁר֩ תֵּלֵ֨ד לְךָ֤ שָׂרָה֙ לַמּוֹעֵ֣ד הַזֶּ֔ה בַּשָּׁנָ֖ה הָאַחֶֽרֶת׃
(כב) וַיְכַ֖ל לְדַבֵּ֣ר אִתּ֑וֹ וַיַּ֣עַל אֱלֹהִ֔ים מֵעַ֖ל אַבְרָהָֽם׃
(כג) וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כׇּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כׇּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כׇּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מׇל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
(כד) וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּל֖וֹ בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
(כה) וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּל֔וֹ אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
(כו) בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ׃
(כז) וְכׇל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ׃ 

תרגום ניאופיטי לסדר ויהיה אברם

(א) והוה אברם בר תשעין ותשע שנין ואתגלי א ממריה דייי על אברם ואמר לה אנאב אלהא שמיא פלח קדמי בקשטאג והוה שלם בעבדא טבא.
(ב) ואשוי קיימי ביני ובינך ואתוקףד ית(ן){ך} לחדהה לחדה.
(ג) ואשתטח אברם עלו אפוי ומליל עמה ממרה (לממר) דייי למימר.
(ד) אנה הא קיימי עמך ותהוי לקהל כנשת אומין צדי[קין].
(ה) ולא יתקרי תובז ית שמך אבר׳ ויהוי שמך אברהם ארום לקהל כנשת אומין צדיקין שויתח יתך.
(ו) ואתוקףט יתך לחד׳י לחדה ואשוי יתך לאומין מלכיןיא דשלטין באמיא מן חלציך יפקון.
(ז) ואקיים ית קיימי ביני ובינך וביןיב בניך מן בתרך לדריהון לקיים עלםיג למהווי במימרי לך לאלה ולבניךיד מן בתרך.
(ח) ואתן לך ולבניך מן בתרך ית ארעא תותבותךטו ית כל ארעא דכנען לאחסנתטז עילם ואהוי בממרייז להון לאלה פריק.
(ט) ואמר ייי לאברהם ואת ית קיימי תטר את ובניךיח יט מן ב(רת){תר}ך לדריהון.
(י) דא קימי די תטרון ביני וביניכו׳ ובין בניכוןכ בתריכון במגזרכא לכון כל דכורא.
(יא) ותגזרון ית בשר ערלתכו׳ ויהווי לסימן קיים בין ממרי וביניכון.
(יב) ובר תמניה יומין יתגזרכב לכון כל דכורא לדריכון תורבבתכג בתיכון וזביניכד כספכון מן כל בר עממין די לא מןכה בניכון הוא.
(יג) מגזר תגזור ת(ת){ר}בבת בתיכוןכו וזביניכז כספכון ויהוי קיימי בבשרכון לקיים עלם.
(יד) וערלכח דכר די לא יגזר ית בשרא דערלתיה ישתצי נפשא ההיא מן גו עמה ית קיימי אפס.
(טו) ואמר ייי לאברהם שרי אתתך לא תקרי ית שמה שרי ארום שרה שמה.
(טז) וברכתכט יתה ולחוד יהבת לך מנה בר וברכת יתה ותהווי לאומין ומלכיןל דשלטין באומיא מנהלא יקומון.
(יז) ואשתטחלב אברהם על אפוי ותמהלג ואמר בליביה הא בר מאה שנין אפשר לי למולדהלד בנין ואן שרה הא ברת תשעין שנין אפשר לה למילדלה.
(יח) ואמר אברהם קדם ייי אלווילו ישמע[אל] יחי קד(מך)[מיך].
(יט) ואמר ייי לאברהם ברם הא אתתך שרה ילדת לךלז בר ותקרי ית שמו יצחק ואקיםלח ית קיימי עמה לקיים עלם ולבנוהילט מן בתרה.
(כ) ולישמעאל שמעית לקל צלותך האמ ברכת יתה ותוקפת יתיה וסגיתמא יתיה לחדאמב לחדא תרין עשר רברבין יולדמג ואשוי יתה לאחסנהמד רבה.
(כא) וית קיימי אקיםמה עם יצחק די תלד לך שרה לעדנהמו הדן בשתה אחרי[תה].
(כב) ואשלם מן למללה עמה ואסתלק׳ איקרמז שכינתיה דייי מעלוי אברהם.
(כג) ונסב אברהם ית ישמעאל ברה וית כל תרבבתמח ביתהמט וית כל זבינינ כספאנא כל דכורה באנשי ביתיהנב דאברהם וגזרנג ית בשר ערלתהון בזמן יומאנד הדין היך מה דימליל עמה ייי.
(כד) ואברהם בר תשעין ותשע שנין במגזרנה ליה בשר ערלתיה.
(כה) וישמעאל בריה בר תלת עשרה שנין במגזר ליה יתנו בשר ערלתה.
(כו) בזמן יומא דיןנז גזרנח אברהם בשר ערלתה וישמעאל בריה.
(כז) {.....} בייתיה תרבבתנט בייתיה זבינתס כספא מן לוות בר עממין אתגזרו עמה.

הפרק המומלץ בנביא

ירמיה לג

 כה כֹּה אָמַר יְהוָה אִם-לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא-שָׂמְתִּי.  כו גַּם-זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל-זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב  כִּי-אשוב (אָשִׁיב) אֶת-שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים. 

ירמיה לד

א הַדָּבָר אֲשֶׁר-הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה וּנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל וְכָל-חֵילוֹ וְכָל-מַמְלְכוֹת אֶרֶץ מֶמְשֶׁלֶת יָדוֹ וְכָל-הָעַמִּים נִלְחָמִים עַל-יְרוּשָׁלִַם וְעַל-כָּל-עָרֶיהָ לֵאמֹר.  ב כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָלֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל-צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֵן אֶת-הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ-בָּבֶל וּשְׂרָפָהּ בָּאֵשׁ.  ג וְאַתָּה לֹא תִמָּלֵט מִיָּדוֹ כִּי תָּפֹשׂ תִּתָּפֵשׂ וּבְיָדוֹ תִּנָּתֵן וְעֵינֶיךָ אֶת-עֵינֵי מֶלֶךְ-בָּבֶל תִּרְאֶינָה וּפִיהוּ אֶת-פִּיךָ יְדַבֵּר וּבָבֶל תָּבוֹא.  ד אַךְ שְׁמַע דְּבַר-יְהוָה צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה כֹּה-אָמַר יְהוָה עָלֶיךָ לֹא תָמוּת בֶּחָרֶב.  ה בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּכְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-הָיוּ לְפָנֶיךָ כֵּן יִשְׂרְפוּ-לָךְ וְהוֹי אָדוֹן יִסְפְּדוּ-לָךְ  כִּי-דָבָר אֲנִי-דִבַּרְתִּי נְאֻם-יְהוָה.  {ס} ו וַיְדַבֵּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל-צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּירוּשָׁלִָם.  ז וְחֵיל מֶלֶךְ-בָּבֶל נִלְחָמִים עַל-יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה הַנּוֹתָרוֹת  אֶל-לָכִישׁ וְאֶל-עֲזֵקָה כִּי הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה עָרֵי מִבְצָר

יום ראשון, 14 ביולי 2019

סדר ושרי אשת אברם

בע"ה ביום שבת קודש 17/04/73 הקריאה המומלצת בתורה לבני ארץ ישראל הינה סדר ושרי אשת אברם. הפרק המומלץ בנביא הינו רני עקרה מתוך הנביא ישעיהו. הקריאה הינה קצרה, וישנו צורך בחזרה על חלק מן הפסוקים.

סדר ושרי אשת ארבר

בראשית טז

(א) וְשָׂרַי֙ אֵ֣שֶׁת אַבְרָ֔ם לֹ֥א יָלְדָ֖ה ל֑וֹ וְלָ֛הּ שִׁפְחָ֥ה מִצְרִ֖ית וּשְׁמָ֥הּ הָגָֽר׃
(ב) וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֜י אֶל־אַבְרָ֗ם הִנֵּה־נָ֞א עֲצָרַ֤נִי יְהֹוָה֙ מִלֶּ֔דֶת בֹּא־נָא֙ אֶל־שִׁפְחָתִ֔י אוּלַ֥י אִבָּנֶ֖ה מִמֶּ֑נָּה וַיִּשְׁמַ֥ע אַבְרָ֖ם לְק֥וֹל שָׂרָֽי׃
(ג) וַתִּקַּ֞ח שָׂרַ֣י אֵֽשֶׁת־אַבְרָ֗ם אֶת־הָגָ֤ר הַמִּצְרִית֙ שִׁפְחָתָ֔הּ מִקֵּץ֙ עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים לְשֶׁ֥בֶת אַבְרָ֖ם בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְאַבְרָ֥ם אִישָׁ֖הּ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃
(ד) וַיָּבֹ֥א אֶל־הָגָ֖ר וַתַּ֑הַר וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וַתֵּקַ֥ל גְּבִרְתָּ֖הּ בְּעֵינֶֽיהָ׃
(ה) וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶ֒יךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהֹוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃
(ו) וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־שָׂרַ֗י הִנֵּ֤ה שִׁפְחָתֵךְ֙ בְּיָדֵ֔ךְ עֲשִׂי־לָ֖הּ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יִךְ וַתְּעַנֶּ֣הָ שָׂרַ֔י וַתִּבְרַ֖ח מִפָּנֶֽיהָ׃
(ז) וַֽיִּמְצָאָ֞הּ מַלְאַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה עַל־עֵ֥ין הַמַּ֖יִם בַּמִּדְבָּ֑ר עַל־הָעַ֖יִן בְּדֶ֥רֶךְ שֽׁוּר׃
(ח) וַיֹּאמַ֗ר הָגָ֞ר שִׁפְחַ֥ת שָׂרַ֛י אֵֽי־מִזֶּ֥ה בָ֖את וְאָ֣נָה תֵלֵ֑כִי וַתֹּ֕אמֶר מִפְּנֵי֙ שָׂרַ֣י גְּבִרְתִּ֔י אָנֹכִ֖י בֹּרַֽחַת׃
(ט) וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה שׁ֖וּבִי אֶל־גְּבִרְתֵּ֑ךְ וְהִתְעַנִּ֖י תַּ֥חַת יָדֶֽיהָ׃
(י) וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה הַרְבָּ֥ה אַרְבֶּ֖ה אֶת־זַרְעֵ֑ךְ וְלֹ֥א יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃
(יא) וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְקָרָ֤את שְׁמוֹ֙ יִשְׁמָעֵ֔אל כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְהֹוָ֖ה אֶל־עׇנְיֵֽךְ׃
(יב) וְה֤וּא יִהְיֶה֙ פֶּ֣רֶא אָדָ֔ם יָד֣וֹ בַכֹּ֔ל וְיַ֥ד כֹּ֖ל בּ֑וֹ וְעַל־פְּנֵ֥י כׇל־אֶחָ֖יו יִשְׁכֹּֽן׃
(יג) וַתִּקְרָ֤א שֵׁם־יְהֹוָה֙ הַדֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יהָ אַתָּ֖ה אֵ֣ל רֳאִ֑י כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה הֲגַ֥ם הֲלֹ֛ם רָאִ֖יתִי אַחֲרֵ֥י רֹאִֽי׃
(יד) עַל־כֵּן֙ קָרָ֣א לַבְּאֵ֔ר בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י הִנֵּ֥ה בֵין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֥ין בָּֽרֶד׃
(טו) וַתֵּ֧לֶד הָגָ֛ר לְאַבְרָ֖ם בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֨א אַבְרָ֧ם שֶׁם־בְּנ֛וֹ אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה הָגָ֖ר יִשְׁמָעֵֽאל׃
(טז) וְאַבְרָ֕ם בֶּן־שְׁמֹנִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים בְּלֶֽדֶת־הָגָ֥ר אֶת־יִשְׁמָעֵ֖אל לְאַבְרָֽם׃

תרגום ניאופיטי לסדר ושרי אשת אברם.

(א) ושרי אתתה דאברם לא הוות ילדה לה ולה אמתה מצרייא ושמה הגר.
(ב) ואמר שרי לאברהם הא כען מנע יתי ייי מן למל(ל){ד}א עול כען לות אמתי מה דלמהב דאתבני אף אנהג על ידה ושמע אברם לקלה דשרי.
(ג) ונסבת שרי אתת׳ דאברם ית הגר מצריתה אמתה לסוף שנין עשר דיומין דיד שרא אברם בארעא דכנען ויהבת יתה לאברם בעלה ליה לאנתוה.
(ד) ועלו לוות הגר ועברת וחמת ארוםז עברת וזל איקרה דריבוניתהח באפה.
(ה) ואמרת שרי לות אברם דיני ועל בני מחוסי ושרוי צערי מסיר בידך שבקיתט ארעי ובית תלדוותי ובייתי׳ דאבה ואתית יתיה עמך בהימנו עליתי עמך קדם מלכייא דארעא קדם פרעה מלכא דמצרים וקדם אבימל׳ מלכא דגרריב ואמרת אחי הוא מן בגלל דלאיג יקטלון יתך וחמית דלא הויינה ילדהיד ונסיבת להגר מצריתא אמתיטו ויהבת יתה לך לאתה ואמרית היא תלד ואנה ארבי דילמא דאתבני אף אנה על ידה וחמת ארום עברת ואזלטז איקרי באפה וכדון יתגלייז ייי וידון ביני ובינך ויפרוס שלמה ביני ובינך ותתמלא ארעא מינן ולאיח נצרך לבניהיט דהגר מצרייתה דהיא מבני בניהון דעמא דיהבוכ יתך באתון נורא דכשדאי.
(ו) ואמר אברם לשרי הא אמתיך בידךכא כבעבדי לה מה דשפיר באפיךכג וצערתכד יתה שר(ה)[י] וערקת מן קדמהכה.
(ז) וארע יתה מלאכה דייי על עיינה דמיא במדברא על עיינה באורחא דחלו[צה].
(ח) ואמר הגר כואמתא דשרי מנן את אתייהכז ולאןכח את אזלה ואן בית את אשכחה כביתיה דאברם ריבונך ואמרת מן קדם שרי ריבונ[תי] אנה ערקה.
(ט) ואמר לה מלאכה דייי חזרי לוות רבונתיך ואצטערי תחות ידהכט.
(י) ואמר לה מלאכה דייי מסגיאל אסגיא ית בניך ולא יתמנון מן סוגי.
(יא) ואמר לה מלאכה דייי הא את מתעברה וילדת בר ותיקרי שמהלא ישמע[א]ל ארום שמיע קדם ייילב ית צעריך.
(יב) והוא יהווי מדמי לערדלג בבני אנשא ידוהי ישלטוןלד בכלא וידי כלא ישלטון ביה וקדם כל אומילה ישרי.
(יג) וצליית בשם ממריה דייי דאתגלו עליהלו את הוא אלהא קייםלז כל עלמייא ארום אמרת הא אףלח כדון יתגלי עלילט מן בתר דאתגלי על שרי רבונתי.
(יד) בגין כדן קרא לבארהמ באר׳ דאתגלי עלה קיים כל עלמייא הא היא ביןמא רקם ובין חלוצה.
(טו) וילידת הגר לאברם בןמב וקרא אברם שמה דברה מג דילי{ד}ת ליה הגר ישמעאל.
(טז) ואברם בר תמניןמד ושת שנין הווה בזמנהמה די ילידת הגר ית ישמע[א]ל לאברם.

פרק מומלץ בנביא

ישעיהו נד

א רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר יְהוָה.  ב הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל-תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי.  ג כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ.  ד אַל-תִּירְאִי כִּי-לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל-תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי  כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי-עוֹד.  ה כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי כָל-הָאָרֶץ יִקָּרֵא.  ו כִּי-כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ קְרָאָךְ יְהוָה וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס אָמַר אֱלֹהָיִךְ.  ז בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ.  ח בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ יְהוָה

יום ראשון, 7 ביולי 2019

סדר במחזה לאמר

בע"ה ביום שבת קודש 10/04/72 לתקומה הסדר המומלץ בתורה לבני ארץ ישראל הינו במחזה לאמר. הפרק המומלץ בנביא הינו חזון ישעיהו. ישימו לב הקוראים את תרגום הניאופיטי ישימו לב לפירוש המעניין לפסוק הראשון.

סדר במחזה לאמר

בראשית ט"ו

(א) אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃
(ב) וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר׃
(ג) וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֔ם הֵ֣ן לִ֔י לֹ֥א נָתַ֖תָּה זָ֑רַע וְהִנֵּ֥ה בֶן־בֵּיתִ֖י יוֹרֵ֥שׁ אֹתִֽי׃
(ד) וְהִנֵּ֨ה דְבַר־יְהֹוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א יִֽירָשְׁךָ֖ זֶ֑ה כִּי־אִם֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ ה֖וּא יִֽירָשֶֽׁךָ׃
(ה) וַיּוֹצֵ֨א אֹת֜וֹ הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הַבֶּט־נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָה וּסְפֹר֙ הַכּ֣וֹכָבִ֔ים אִם־תּוּכַ֖ל לִסְפֹּ֣ר אֹתָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֥ה יִהְיֶ֖ה זַרְעֶֽךָ׃
(ו) וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽיהֹוָ֑ה וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה׃
(ז) וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵאתִ֙יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ׃
(ח) וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה׃
(ט) וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל׃
(י) וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ אֶת־כׇּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִּפֹּ֖ר לֹ֥א בָתָֽר׃
(יא) וַיֵּ֥רֶד הָעַ֖יִט עַל־הַפְּגָרִ֑ים וַיַּשֵּׁ֥ב אֹתָ֖ם אַבְרָֽם׃
(יב) וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ לָב֔וֹא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָפְלָ֣ה עַל־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו׃
(יג) וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃
(יד) וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃
(טו) וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃
(טז) וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃
(יז) וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בָּ֔אָה וַעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃
(יח) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהֹוָ֛ה אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃
(יט) אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי׃
(כ) וְאֶת־הַחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָרְפָאִֽים׃
(כא) וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי׃

תרגום ניאופיטי לסדר

(א) בתר פתגמיא האילין מן דאתכנשו כל מלכוותהא דארעאב וסדרו קרבא לקבל אברם ונפלו קדמוהי וקטל מניהון ארבעה מלכין וחזר תשע משריין חשב אברםג בלבה ואמר ווי כען עלי דלמא איתקבלתד אגר מצוותה בעלמא הדין ולית לי חול׳ לעלמא דאתי או דילמא דיזלון אחיהון או קריביהון דקטיליה האילין די נפלו קדמיי ויהוון בכרכיהון ובמדינתהון ויצטרפון עמהון לגיוונין סגין וייתון עליי ויקטלון יתי או דלמא מצוון קלילן דהוה בידי בזימנא קדמיה דנפלו קדמיי ואתקימן עלי או דלמא דלא אשתכח בידי מצוה בזמנא תניינא ויתחלל בי שמאה דשמיי׳ו מן בגין כדיןז הוה פתגם דנבו מן קדם ייי עלח אבר׳ צדיקא למימר לא תדחלט אברם ואף על גב דמצטרפין לגיונין סגין ואתין עלך למקטל ממרי תרום לך דהוה הוה מגן לך בעלמא הדין ואף על גב דמסרית בעלי דבבך קדמיך בעלמא הדין אגר עובדיךי טביא מתקנין לך קדמיי לעלמא דאתי.יא
(ב) ואמר אברם בבעו ברחמין מן קדמך ייי סגין יהבתיב לי וסגין קדמך למיתן לייג ואנה אזל מן עלמא בלאיד בנין ואליעזר בר ביתי דעל ידוי איתעבדטו לי נסין בדרמשק יריתטז יתי.
(ג) ואמר אברם הא לי לא יהבת בניןיז והא בר בתי ירית יתי.
(ד) והא פתגם דנבו מן קדם ייי עליח אברם למימר לא ירת יתךיט דן ארום אלהן מן דיפוק מן מעיךכ הוא ירתכא יתך.
(ה) ואפק יתיה לברה ואמר אסתכל כען לשמיא ומנה ית כוכביא אןכב תיכל לממניכג יתהון ואמר לה כדיןכד יהוון זרעיית בנך.
(ו) והיימן אברם בשם ממרא דייי ואתחשבת ליה לזכו.
(ז) ואמר ליה אנה ייי דאפקת יתך מן אתון נורהון דכשדאי למיתן לך ית ארעא הדא למירתכה יתה.
(ח) ואמר כו בבעו ברחמין מן קדמיךכז במה כען [אדע]כח ארום אירת יתה.
(ט) ואמר ליה קרב קדמיי עגלהכט ברת תלת שנין ועז בר תלת שנין ודכר בר תלת שנין ושפנין וגוזל בר יוןל.
(י) וקרב קדמוי יתלא כל אליןלב ופסג יתהון במציעה ושוי כל חד פסגה לקבל חבריהלג וית עופה לא פסג.
(יא) ונחת עופה על פסגייה ואשבת יתה זכותה דאברםלד כד נחת טייסא הווה שכין על פסגיי׳ היידין הוא טייסאלה דן הוא טייסאלו מסאבה (דיי) דיןלז הוא עופא מסאבא אילין אינוןלח מלכוותא דארעא כד יהוון עייצין עצן בישן על דביתלט ישראל בזכוותיה דאברם אבוהון משיזבה להון.מ
(יב) מאוהוות שמשה אישון למטמעמב ושנה בסימהמג נפלת על אברם והא אברם חזי ארבעה מלכוון קיימא עלוהי ״אימה״מד דא היא בבל ״חשכה״ דא היא מדי ״גדולה״ דא היא יון נפלת עלוהי דא היא אדום רשיעא דעתידא למיפל ולא תהוי ליה תקומה.מה
(יג) ואמר לאברם מדעמו תדע ארו׳ גיורין ותותבין יהווןמז זרעיית בניך בארעא דלא דידהון וישעבדוןמח יתהון ויצערון יתהון ארבע מאהמט שנין.
(יד) ולחוד ית אמתא די ישעבדון יתהון מתפרעה אנה מנה מן בתר כדן יפקון בנכסין רברבין.נ
(טו) ואת תתכנשנא לות אבהתך בשלם תקברנב בשיבונג טבא.
(טז) ודר רביעי יחזרון להכ׳ ארום לא שלימונד חוביהון דאמוראי עד כעןנה.
(יז) נווהא שמשא טמע וחומטה הווה והא אברם חזי עד די סאבסליןנז אסתדרו וכורסוון רמיו והא גהינם דמתילה באתונה בתנורא מקפה שביבין דינור שלה[ב]ין דאשה דבגוה נפלו רשיעי׳ על דמרדו רשיעיא על אורייתאנח בחייהון בעלמ׳ הדין וצדיקיא על דנטרו יתה מן עקתא אשתיזבון כל כדיןנט אתחוי לאברם כד הוה עבר ביני גזרייא האילין.
(יח) [ביומא ההוא]ס קיים ייי עם אברם קיים למימ׳ לבניךסא אתן ית ארעא הדא מנילוס דמצרים עד נהרא רבה נהרה פרת.
(יט) וית שלמאי וית קניזאי וית מדינחאי.
(כ) וית חתיי וית פריזיי וית גיברייא.
(כא) וית אמוראי וית כנענאי וית (ד){ג}רגשיי וית יבוסיי.

הפרק המומלץ בנביא

ישעיהו א

א חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה.  ב שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי יְהוָה דִּבֵּר  בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי.  ג יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.  ד הוֹי גּוֹי חֹטֵא עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים עָזְבוּ אֶת-יְהוָה נִאֲצוּ אֶת-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נָזֹרוּ אָחוֹר.  ה עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה כָּל-רֹאשׁ לָחֳלִי וְכָל-לֵבָב דַּוָּי.  ו מִכַּף-רֶגֶל וְעַד-רֹאשׁ אֵין-בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא-זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן.  ז אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים.  ח וְנוֹתְרָה בַת-צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה.  ט לוּלֵי יְהוָה צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ.