בע"ה ביום שבת קודש 24/04/72 לתקומה, הסדר המומלץ לקריאה בציבור לבני ארץ ישראל הינו סדר ויהי אברם. המפרק המומלץ בנביא הינו אם לא בריתי מתוך ירמיה.
סדר ויהי אברם
בראשית יז
(א) וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהֹוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃
(ב) וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אוֹתְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃
(ג) וַיִּפֹּ֥ל אַבְרָ֖ם עַל־פָּנָ֑יו וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֛וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃
(ד) אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמ֥וֹן גּוֹיִֽם׃
(ה) וְלֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃
(ו) וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגוֹיִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ׃
(ז) וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם לִהְי֤וֹת לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ׃
(ח) וְנָתַתִּ֣י לְ֠ךָ֠ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כׇּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃
(ט) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם׃
(י) זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כׇּל־זָכָֽר׃
(יא) וּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עׇרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵינֵיכֶֽם׃
(יב) וּבֶן־שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמּ֥וֹל לָכֶ֛ם כׇּל־זָכָ֖ר לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֙סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִֽזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא׃
(יג) הִמּ֧וֹל ׀ יִמּ֛וֹל יְלִ֥יד בֵּֽיתְךָ֖ וּמִקְנַ֣ת כַּסְפֶּ֑ךָ וְהָיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עוֹלָֽם׃
(יד) וְעָרֵ֣ל׀ זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִמּוֹל֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר עׇרְלָת֔וֹ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּ֑יהָ אֶת־בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר׃
(טו) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹא־תִקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ׃
(טז) וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֙יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגוֹיִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃
(יז) וַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבּ֗וֹ הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־שָׂרָ֔ה הֲבַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃
(יח) וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ׃
(יט) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃
(כ) וּֽלְיִשְׁמָעֵאל֮ שְׁמַעְתִּ֒יךָ֒ הִנֵּ֣ה׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹת֗וֹ וְהִפְרֵיתִ֥י אֹת֛וֹ וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹת֖וֹ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יוֹלִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
(כא) וְאֶת־בְּרִיתִ֖י אָקִ֣ים אֶת־יִצְחָ֑ק אֲשֶׁר֩ תֵּלֵ֨ד לְךָ֤ שָׂרָה֙ לַמּוֹעֵ֣ד הַזֶּ֔ה בַּשָּׁנָ֖ה הָאַחֶֽרֶת׃
(כב) וַיְכַ֖ל לְדַבֵּ֣ר אִתּ֑וֹ וַיַּ֣עַל אֱלֹהִ֔ים מֵעַ֖ל אַבְרָהָֽם׃
(כג) וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כׇּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כׇּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כׇּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מׇל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
(כד) וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּל֖וֹ בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
(כה) וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּל֔וֹ אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
(כו) בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ׃
(כז) וְכׇל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ׃
תרגום ניאופיטי לסדר ויהיה אברם
(א) והוה אברם בר תשעין ותשע שנין ואתגלי א ממריה דייי על אברם ואמר לה אנאב אלהא שמיא פלח קדמי בקשטאג והוה שלם בעבדא טבא.
(ב) ואשוי קיימי ביני ובינך ואתוקףד ית(ן){ך} לחדהה לחדה.
(ג) ואשתטח אברם עלו אפוי ומליל עמה ממרה (לממר) דייי למימר.
(ד) אנה הא קיימי עמך ותהוי לקהל כנשת אומין צדי[קין].
(ה) ולא יתקרי תובז ית שמך אבר׳ ויהוי שמך אברהם ארום לקהל כנשת אומין צדיקין שויתח יתך.
(ו) ואתוקףט יתך לחד׳י לחדה ואשוי יתך לאומין מלכיןיא דשלטין באמיא מן חלציך יפקון.
(ז) ואקיים ית קיימי ביני ובינך וביןיב בניך מן בתרך לדריהון לקיים עלםיג למהווי במימרי לך לאלה ולבניךיד מן בתרך.
(ח) ואתן לך ולבניך מן בתרך ית ארעא תותבותךטו ית כל ארעא דכנען לאחסנתטז עילם ואהוי בממרייז להון לאלה פריק.
(ט) ואמר ייי לאברהם ואת ית קיימי תטר את ובניךיח יט מן ב(רת){תר}ך לדריהון.
(י) דא קימי די תטרון ביני וביניכו׳ ובין בניכוןכ בתריכון במגזרכא לכון כל דכורא.
(יא) ותגזרון ית בשר ערלתכו׳ ויהווי לסימן קיים בין ממרי וביניכון.
(יב) ובר תמניה יומין יתגזרכב לכון כל דכורא לדריכון תורבבתכג בתיכון וזביניכד כספכון מן כל בר עממין די לא מןכה בניכון הוא.
(יג) מגזר תגזור ת(ת){ר}בבת בתיכוןכו וזביניכז כספכון ויהוי קיימי בבשרכון לקיים עלם.
(יד) וערלכח דכר די לא יגזר ית בשרא דערלתיה ישתצי נפשא ההיא מן גו עמה ית קיימי אפס.
(טו) ואמר ייי לאברהם שרי אתתך לא תקרי ית שמה שרי ארום שרה שמה.
(טז) וברכתכט יתה ולחוד יהבת לך מנה בר וברכת יתה ותהווי לאומין ומלכיןל דשלטין באומיא מנהלא יקומון.
(יז) ואשתטחלב אברהם על אפוי ותמהלג ואמר בליביה הא בר מאה שנין אפשר לי למולדהלד בנין ואן שרה הא ברת תשעין שנין אפשר לה למילדלה.
(יח) ואמר אברהם קדם ייי אלווילו ישמע[אל] יחי קד(מך)[מיך].
(יט) ואמר ייי לאברהם ברם הא אתתך שרה ילדת לךלז בר ותקרי ית שמו יצחק ואקיםלח ית קיימי עמה לקיים עלם ולבנוהילט מן בתרה.
(כ) ולישמעאל שמעית לקל צלותך האמ ברכת יתה ותוקפת יתיה וסגיתמא יתיה לחדאמב לחדא תרין עשר רברבין יולדמג ואשוי יתה לאחסנהמד רבה.
(כא) וית קיימי אקיםמה עם יצחק די תלד לך שרה לעדנהמו הדן בשתה אחרי[תה].
(כב) ואשלם מן למללה עמה ואסתלק׳ איקרמז שכינתיה דייי מעלוי אברהם.
(כג) ונסב אברהם ית ישמעאל ברה וית כל תרבבתמח ביתהמט וית כל זבינינ כספאנא כל דכורה באנשי ביתיהנב דאברהם וגזרנג ית בשר ערלתהון בזמן יומאנד הדין היך מה דימליל עמה ייי.
(כד) ואברהם בר תשעין ותשע שנין במגזרנה ליה בשר ערלתיה.
(כה) וישמעאל בריה בר תלת עשרה שנין במגזר ליה יתנו בשר ערלתה.
(כו) בזמן יומא דיןנז גזרנח אברהם בשר ערלתה וישמעאל בריה.
(כז) {.....} בייתיה תרבבתנט בייתיה זבינתס כספא מן לוות בר עממין אתגזרו עמה.
הפרק המומלץ בנביא
ירמיה לג
כה כֹּה אָמַר יְהוָה אִם-לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא-שָׂמְתִּי. כו גַּם-זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל-זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב כִּי-אשוב (אָשִׁיב) אֶת-שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים.
ירמיה לד
א הַדָּבָר אֲשֶׁר-הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה וּנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל וְכָל-חֵילוֹ וְכָל-מַמְלְכוֹת אֶרֶץ מֶמְשֶׁלֶת יָדוֹ וְכָל-הָעַמִּים נִלְחָמִים עַל-יְרוּשָׁלִַם וְעַל-כָּל-עָרֶיהָ לֵאמֹר. ב כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָלֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל-צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֵן אֶת-הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ-בָּבֶל וּשְׂרָפָהּ בָּאֵשׁ. ג וְאַתָּה לֹא תִמָּלֵט מִיָּדוֹ כִּי תָּפֹשׂ תִּתָּפֵשׂ וּבְיָדוֹ תִּנָּתֵן וְעֵינֶיךָ אֶת-עֵינֵי מֶלֶךְ-בָּבֶל תִּרְאֶינָה וּפִיהוּ אֶת-פִּיךָ יְדַבֵּר וּבָבֶל תָּבוֹא. ד אַךְ שְׁמַע דְּבַר-יְהוָה צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה כֹּה-אָמַר יְהוָה עָלֶיךָ לֹא תָמוּת בֶּחָרֶב. ה בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּכְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-הָיוּ לְפָנֶיךָ כֵּן יִשְׂרְפוּ-לָךְ וְהוֹי אָדוֹן יִסְפְּדוּ-לָךְ כִּי-דָבָר אֲנִי-דִבַּרְתִּי נְאֻם-יְהוָה. {ס} ו וַיְדַבֵּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל-צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּירוּשָׁלִָם. ז וְחֵיל מֶלֶךְ-בָּבֶל נִלְחָמִים עַל-יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה הַנּוֹתָרוֹת אֶל-לָכִישׁ וְאֶל-עֲזֵקָה כִּי הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה עָרֵי מִבְצָר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה