יום ראשון, 28 ביולי 2019

סדר וירא אליו

בע"ה ביום שבת קודש 02/05/72 הסדר המומלץ לבני ישראל לקריאה בציבור הינו סדר וירא אליו. הפרק המומלץ בנביא הינו מלך ביפיו מתוך ישעיה.

סדר וירא אליו

בראשית יח

(א) וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃
(ב) וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רׇץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃
(ג) וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ׃
(ד) יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ׃
(ה) וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
(ו) וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת׃
(ז) וְאֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם וַיִּקַּ֨ח בֶּן־בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטוֹב֙ וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הַנַּ֔עַר וַיְמַהֵ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת אֹתֽוֹ׃
(ח) וַיִּקַּ֨ח חֶמְאָ֜ה וְחָלָ֗ב וּבֶן־הַבָּקָר֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֖ן לִפְנֵיהֶ֑ם וְהֽוּא־עֹמֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם תַּ֥חַת הָעֵ֖ץ וַיֹּאכֵֽלוּ׃
(ט) וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָ֔יׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃
(י) וַיֹּ֗אמֶר שׁ֣וֹב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֙יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו׃
(יא) וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים בָּאִ֖ים בַּיָּמִ֑ים חָדַל֙ לִהְי֣וֹת לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃
(יב) וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃
(יג) וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃
(יד) הֲיִפָּלֵ֥א מֵיְהֹוָ֖ה דָּבָ֑ר לַמּוֹעֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛יךָ כָּעֵ֥ת חַיָּ֖ה וּלְשָׂרָ֥ה בֵֽן׃
(טו) וַתְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה ׀ לֵאמֹ֛ר לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י ׀ יָרֵ֑אָה וַיֹּ֥אמֶר ׀ לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ׃
(טז) וַיָּקֻ֤מוּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיַּשְׁקִ֖פוּ עַל־פְּנֵ֣י סְדֹ֑ם וְאַ֨בְרָהָ֔ם הֹלֵ֥ךְ עִמָּ֖ם לְשַׁלְּחָֽם׃
(יז) וַֽיהֹוָ֖ה אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה׃
(יח) וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ־ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
(יט) כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יְהֹוָה֙ עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו׃
(כ) וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃
(כא) אֵֽרְדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃
(כב) וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עוֹדֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
(כג) וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע׃
(כד) אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ׃
(כה) חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָה לָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט׃
(כו) וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א בִסְדֹ֛ם חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר וְנָשָׂ֥אתִי לְכׇל־הַמָּק֖וֹם בַּעֲבוּרָֽם׃
(כז) וַיַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הִנֵּה־נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י וְאָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃
(כח) א֠וּלַ֠י יַחְסְר֞וּן חֲמִשִּׁ֤ים הַצַּדִּיקִם֙ חֲמִשָּׁ֔ה הֲתַשְׁחִ֥ית בַּחֲמִשָּׁ֖ה אֶת־כׇּל־הָעִ֑יר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית אִם־אֶמְצָ֣א שָׁ֔ם אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
(כט) וַיֹּ֨סֶף ע֜וֹד לְדַבֵּ֤ר אֵלָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם אַרְבָּעִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה בַּעֲב֖וּר הָאַרְבָּעִֽים׃
(ל) וַ֠יֹּ֠אמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבֵּ֔רָה אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א שָׁ֖ם שְׁלֹשִֽׁים׃
(לא) וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּֽה־נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֶשְׂרִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָֽעֶשְׂרִֽים׃
(לב) וַ֠יֹּ֠אמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אַךְ־הַפַּ֔עַם אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה׃
(לג) וַיֵּ֣לֶךְ יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֽוֹ׃

תרגום ניאופיטי לסדר וירא אליו

(א) תלתא מלאכין אש{ת}לחו לוות אבונן אברהם בזימנא די גזר ית בשר ערלתה ותלתיהו׳ אשתלחו לתלת מילין ארום לית אפשר לחד ממלאכיא מרומא די ישתלחב בידה יתיר מן חדה מילהג מלאכא קדמאה ישתלחד למבשרא לאבו[נן] אברהם די שרה ילדהה לה ית יצחק ומלאכה תניינה אשתלח למשיזבהו ללוט מגוז הפכתאח ומלאכה תליתאהט אשתלח למיפךי סדם ועמורה אדמה וצבויים יאואתגלי ממרי׳ דייי על אברהם במשרי חזוה והוא הווה יתיב בתרע משכניה בתקפה דיומא מתחמם מן אדם גזירתיה במיח׳ יומאיב.
(ב) ונטל עיינוהי וחמא והא תלתא מלאכין בדמות גברין קיימין עלוייג וחמאיד ורהט לקדמותהון מן תרע משכנה ושאל בשלמהון כנימוס ארעא.
(ג) ואמר בבעו מן קדמך ייי אן כעןטו אשכחת חן וחסד באפיךטז לא תסלק איקריז שכינתך מעילווי עבדך.
(ד) אסביח כען קליל מיא ואסחוןיט רגלכון ואתקררו תחות אילנא.
(ה) ואסב קליל מזון וסעדוכ לבביכון ומןכא בתר כן תעברון ארום בגיןכב כדין באיש(ת)ון שורותא עברתון על עבדכוןכג ואמרין כ((ך))ן תעביד כמה דמלילתאכד.
(ו) ואוחיכה אברהם ואזיל למשכנא לות שרה ואמר אוחיכו וסבי תלת סאין קמח דסלת לושי ועבידי פטיריןכז.
(ז) ולבקרותהכח רהט אברהם ונסב בר תורין רכיך וטב ויהבכט לרביה ואוחיל למעבד יתיה.
(ח) ונסב ליבאלא וחלב ובר תוריה די עבד ושוי קדמיהון והוא הוה קיים עליהוןלב תחות אילנא והוון מתחמין היך אכלין והיך שתין.
(ט) ואמרין ליה אןלג היא שרה אתתך ואמר הא היא במשכנא.
(י) ואמר מחזר אחזר לוותך בשעתא הדא והא ברלד דכר לשרה אתתך ושר(ת){ה} הוות שמעה בתרע משכנא וישמעאל הווה קיים מצית מן בתרהלה.
(יא) ואברהם ושרה סאיבו ועלולו ביומיא אתמנעלז מן למהווי לשרה אורח (כנס) כנשיא.
(יב) ותמהת שרה בלבה למימר בתר דסאבית אפשר לי למחזר ליומי טליותי ולמהווי לי עדוייןלח ורבוני אברהם סאב.
(יג) ואמר ייי לאברהם כען גחכתלט שרה למימר הא מן קושטאמ אלד ואנה סאבת.
(יד) הא אית אפשר דיתכסא מן קדם ייי פתגם לעידנאמא אחזור לוותך בשעתא הדאמב ולשרה ברמג דכר.
(טו) וכדבתמד שרה למימר לא גח{כ}תמה ארום דחלא הוות ואמר לה לא ארום גחכתמו.
(טז) וקמו מתמןמז גוברייה ודיקו כלפי סדוםמח ואברהם אזלמט עמהון למלוויה יתהון.
(יז) וייי אמר בממריה הא מכס(ם){ה}נ אנה מאברהם רחמי ית מה די עבד אנהנא הואיל וכרכה דסדם במתנתה דיהבתנב לה בדינהנג הוא דלא איפוךנד יתה עד זמן דאודענה יתיה.
(יח) ואברהם מהוה יהוה לאמא רבה ותקיפה ויתברכון בזכוותא כל אומיאנו דארעא.
(יט) ארום גלי הוא קדמיינז מן בגלל די יפקד ית בנוי וית אנשי בייתיה בתרה ויטרון אורחאנח דייי למעבד צדקתה ודינאנט מן בגלל די ייתיס ממריה דייי על אברהם ית מה דימלל עמה.
(כ) ואמר ייי קבילתהון דעמא דסדםסא ועמרה ארום סגת וחובתהוןסב ארום תקפתסג לחדה.
(כא) אתגלי כען ואחמי הא כקבילתיה דסלקת קדמיי כלייה עבדו גמירא אינוןסד חייבין ואין בעון מעבד תתובה ומסכיין אינון בנפשתהון דלמא דלית עבדיהון בישייא גליין קדמי הא אינון קדמי כדלא ידעת.
(כב) וכיוונוסה מן תמןסו גבריאסז ואזלו לסדםסח ואברהם עד כען הוה קאם בעי רחמין מן קדם ייי.
(כג) וקרב אברהם ואמר הא ברגזסט את משיצייאע זכייא עם חייבא.
(כד) מהעא דילמא דאי[ת]עב חמשין זכיין בגו קרתא הא ברגזעג את משיצאעד ולא את שרי ושבק לחובין דאתראעה מן בגלל חמישיתיעו זכיי די בגווהעז.
(כה) עח מחוס מן קדמיך מן למעבדעט פתגמא הדין לממתהפ זכייה עם חייבא ויהוי דינא דזכייא כדינא דחייבא מחוספא מן קדמיך מן למעבדפב פתגמא הדין דיינא דדיינן כלפג דיירי ארעא לא יעבד דינאפד.
(כו) ואמר ייי אם אשכח הא אשכח בסדם חמשין זכייןפה בגו קרתא ואשרי ואשבוק לכל חייבוי דאתרה בגללהוןפו.
(כז) וענה אברהם ואמר הא כען שרייתפז למלל[א] קדם ייי ואנה עפר וקטם.
(כח) מהפח דילמא יחסרון חמשתי זכיי חמשה הא משיצא אתפט בגלל חמשה ית כל קרתא ואמר לא אשיצאצ צא אם אשכחצב תמן ארבעי[ן] וחמשה.
(כט) ואוסף תוב למתמללהצג עימיה ואמר מהצד דילמא דישתכחון תמן ארבעין ואמר לא אשיצא בגלל ארבעין זכיין.
(ל) ואמר לא כען יתקףצה רוגזא דייי ואמלל מה דילמה אם ישתכחוןצו תמן תלתי[ן] ואמר לא אשיצא אן אשכחתצז תמן תלתין.
(לא) ואמר הא כען שריתצח למללה קדם ייי מהצט דילמה דישתכחון תמן (תל) עשרין ו(י)אמר לא אשיצאק בגלל עשרין זכיין.
(לב) ואמר לא כעןקא (א){י}תקף רוגז׳ דייי ואמלל לחוד זמנא הדיןקב מה דילמה ישתכחון תמן עשרה ואמר לא אשיצא בגלל עשרה.קג
(לג) ואסתלקת איקרקד שכינ[תיה] דייי כד אשלםקה לממללאקו עם אברהם ואברהם חזר לאתריה.

הפרק המומלץ בנביא

ישעיה לג

יז מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים.  יח לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר אֶת-הַמִּגְדָּלִים.  יט אֶת-עַם נוֹעָז לֹא תִרְאֶה  עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה.  כ חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל-יִצְעָן בַּל-יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל-חֲבָלָיו בַּל-יִנָּתֵקוּ.  כא כִּי אִם-שָׁם אַדִּיר יְהוָה לָנוּ מְקוֹם-נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם בַּל-תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי-שַׁיִט וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ.  כב כִּי יְהוָה שֹׁפְטֵנוּ יְהוָה מְחֹקְקֵנוּ יְהוָה מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ.  כג נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל-יְחַזְּקוּ כֵן-תָּרְנָם בַּל-פָּרְשׂוּ נֵס אָז חֻלַּק עַד-שָׁלָל מַרְבֶּה פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז.  כד וּבַל-יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָו‍ֹן. 

אין תגובות:

פרסום תגובה